164
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כדי שתמליכוני עליכם"*, ו,וה' האמירך היום" היא קבלת הקדושברוך-הוא את ההכתרה על ידי ישראל, וזה ,נמשך" ומשפיע בבריאה
ובסדר ההשתלשלות, כבתחילת הבריאה - ,,במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים"'ל.
ולכאורה, מעצם העובדה שישראל ממליכים את הקדוש-ברוך-הוא מובן שהם קיימים לפני ההמלכה. וכן בתחילת הבריאה: מן הנאמר ,במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים" מובן שהן קיימות לפני ההמלכה - ומהו תפקידן אז?
זוהי המשמעות של ,עם סגולה" - ,אוצר חביב" שגונזים אותו. כלומר, מציאותם האמיתית של ישראל היא בהיותם ,נעלמה מעין כל חי", ו,שעשועים לפניו", כשהם מאוחדים, כביכול, עם עצמותו יתברך, והם בדוגמת עצמותו ומהותו יתברך, שעליו לא ייתכן לומר שהוא קיים ח"ו לצורך תפקיד מסויים.
וכדברי המגיד* על ,אף קודם שנבראו ישראל היה נחקק צורתם
במחשבה, כמו שאמרו רז"ל* ישראל עלו במחשבה".
יב. = ,ולתתך עלין..." - מעלתם של ישראל למטה
וזהו ההבדל בין הפסוק ,וה' האמירך... להיות לו לעם סגולה..." לבין ,ולתתך עליון...":
בפסוק הראשון מדובר על מעלתם של ישראל שבה הם נבדלים לגמרי מאומות העולם: ,,לעם סגולה" - ,אוצר חביב", שישראל הם ,גנוזים" בעצמותו יתברך כולא חד עם הקדוש-ברוך-הוא.
ומכך יוצא שעבודתם היא באופן של ,ולשמור כל מצוותיו': העובדה שישראל מקיימים תרי"ג מצוות ולא רק שבע מצוות בני נח, אינה הבדל כמותי, שישראל מקיימים יותר מצוות ותפקידים מאשר בני נח, אלא זוהי איכות שונה של ,ולשמור":
ואילו אצל ישראל, המאוחדים, כביכול, עם עצמותו ומהותו יתברך, הענין של ,ולשמור כל מצוותיו" הוא ללא מדה והגבלה. כיון ש,הוא ורצונו אחד"*, הרי כל מצוה ורצון שיהא, הרי
הערות
- 9. ר"ה טז, א. לד, ב.
- 0. ראה אוה"ת פרשתנו שם. שם ס"ע תתרנט ואילך. ס"ע תתרעה ואילך.
- 1. כן הובא בכמה מקומות. וראה ב"ר פ"ח, ז. רות רבה פ"ב, ג.
- 2. או"ת ב, ג. וראה המשך תער"ב ח"ב ס"ע תתקב ואילך. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 523.
- 5. תבוא א שיחות 16
- 6. אומות העולם נבראו לצורך תפקיד מסויים, ולכן אצלם שמירת המצוות היא מוגבלת - כמות מסויימת של ציוויים שניתנה להם מלכתחילה.
- 3. ב"ר בתחלתה.
- 4. דכל המצות מתייחסים אל העצמות -
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ד ע' 164
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל לקו"ש חכ"ד ע' 164
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.