161
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לבין הענין של ,ולתתך עליון על כל הגוים" הנאמר בתחילת אותו פסוק?
ולכאורה, הענין של ,ולהיותך עם קדוש" קשור יותר למילים ,ולשמור כל מצוותיו" הכתובות בפסוק הקודם, כי שם מדובר על מעלתם של ישראל בקיימם? את הציוויים ,לשמור כל מצוותיו", בעוד אשר ,ולתתך עליון..." היא מעלה הניתנת מאת הקדוש-ברוךהוא, בדומה ל,להיות לו לעם סגולה"*.
כדי להבין זאת יש להקדים ולומר שבהפטרה": הנקראת עתה*: מפורטים
בהרחבה הייעודים שלעתיד לבוא - ,והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך .. בניך מרחוק יבאו ובנתיך על צד תאמנה..." ועוד - שאומות העולם ישרתו את ישראל, עד אשר, כסיום הפסוק, ,הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו"<.
יש להבין: מובן, שמגיע לגוים עונש מיתה כאשר אין הם מקיימים את שבע מצוות בני נח, אשר על כך הם נצטוף*. אך, לכאורה, אין אנו מוצאים שום חובה. וציווי על הגויים לשרת את ישראל, ובודאי שלא עד כדי כך שעל אי"קיום פעולה זו יגיע להם עונש של ,יאבדו", ,יחרבו".
ח. תכלית בריאת האומות בשביל ישראל
ההסבר לכך הוא: כבר דובר מספר פעמים'י, שהבריאה כולה, כולל אומות העולם, אינה תכלית ומציאות כשלעצמה, אלא היא נבראה בשביל ישראל, כדברי חז"ל? ,בראשית - בשביל ישראל שנקראו ראשית", שהם המטרה והתכלית של בריאת העולם ומלואו, ולעתיד לבוא, כאשר תתגלה המציאות האמיתית של כל נברא, יהא
הערות
- 5. או שהובדלו בזה שנצטוו ,לשמור כל מצותיו" (ראה רמב"ן, ספורנו ואוה"ח).
- 6. בראב"ע כאן, ש,ולתתך עליון" ,זה הוא שכר האמיר'", והוא לפי פירוש רבי יהודה הלוי שהביא בפסוק שלפנ"ז דהאמרת ואמירך מגזרת ויאמר, ולכן בשכר זה שישראל אומרים להיות לו לעם סגולה ולשמור כל מצותיו בא השכר בפסוק יט, ולתתך עליון. ולפירושו נמצא לכאורה, דגם ,ולהיותך עם קדוש" הוא שכר האמירה.
- 3. אבל לפרש"י שהוא לשון הפרשה והבדלה, בב' הפסוקים מדובר במעלת ישראל בזה שהפרישם מעמי הארץ, אלא שמפרט בזה כמה פרטים.
- 7. דהפטורה הוא ,מעניינה של פרשה" (טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח ר"ס רפד). ואף שזהו דוקא ,מבראשית עד י"ז בתמוז (שאז) מפטירין מענין הפרשיות דומה בדומה ומשם ואילך לפי הזמן ולפי המאורע כו'" (טואו"ח סתכ"ח קרוב לסופו מפסיקתא. ועד"ז בשו"ע ורמ"א שם ס"ח. וראה תוס' מגילה לא, ריש ע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג הי"ט) - כבר נתבאר כמ"פ, דמכיון שכל עניני התורה הם בתכלית הדיוק, מובן שהם שייכים גם להפרשיות (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 62. ושם גם הרמז בלשון הטור סתכ"ח שם).
- 8. ישעי ס, גדד.
- 6. תבוא א שיחות 11
- 9. שם, יב.
- 0. ראה סנהדרין נח, ב. רמב"ם הל' מלכים ספ"ט. רמב"ן עה"ת וישלח לד, יג.
- 1. ראה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 159 ואילך. חט"ו [המתורגם] ע' 161. ועוד.
- 2. פרש"י ר"פ בראשית. וראה ויק"ר פל"ו, ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.