160
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי
התנהגות שלו ,ולהיותך עם קדוש".
לפיכך מפרש רש"י שהכוונה היא לפסוק ,והייתם לי קדושים", שהוא ציווי של הקדוש-ברוך-הוא שישראל יהיו קדושים?.
ומסיבה זו מצטט כאן רש"י גם את התחלת. הביטוי ,ולהיותך עם קדוש", ולא כנאמר לפני כן ,להיות לו לעם סגולה", כי גם משינוי לשון זה - הדגשה על להיותך, קדושה מצד ישראל - מובן שאין זו פעולה רק מצדו של הקב"ה, כבפסוק הקודם, אלא מודגשת כאן התנהגותם של ישראל בעקבות הציווי.
4 ,עם קדוש" - קדושת ישראל כעם
אך השאלה היא, כדלעיל: הרי ציווי על קדושה כבר ישנו לפני כן ,קדושים תהיו", ואף קודם לכן ,והתקדשתם והייתם קדושים"?
לפיכך מצטט רש"י מן הפסוק - ולא רק רומז באמצעות ,גו'" - גם את המילים ,להיותך עם קדוש": כוונת הפסוקים כאן היא לבטא את היחוד של ישראל כ,,עם", כנאמר בתחילת הפסוק הקודם וה' האמירך היום (,והוא הפרישך אליו מעמי הארץ") להיות לו לעם סגולה". וגם הציווי אודות הקדושה בפרשתנו אינו אמור לגבי כל
יהודי כיחיד, אלא לגבי העם כולו, שיהיה ,עם קדוש".
ולכן מתאים לומר שהכוונה היא לדבור שבסוף פרשת קדושים, ,והייתם לי קדושים", כי שם מדובר גם על קדושה המייחדת אותם כעם מכל האומות, כהמשך הפסוק ,והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי".
אך לא כן בפסוק בסוף פרשת שמיני ,והתקדשתם והייתם קדושים"?, וכן ,קדושים תהיו" שבתחילת פרשת קדושים, ששם אין מודגש שאלה הם ציוויים על הקדושה של כלל עם ישראל והבדלתם מכל האומות, אלא ציוויים על כל יהודי כיחיד, כיתר ציוויי התורה.
ולתתך עליון על כל הגוים", לכאורה, מעלה מאת הקב"ה
אך עדיין יש להבין (בפנימיות הענינים): אמנם המילים ,ולהיותך עם קדוש" אמורות לגבי הקדושה שעל ידי פעולותיהם של ישראל, מפני הציווי, בשונה מהמילים ,להיות לו לעם סגולה" האמורות לגבי הקדושה הנעשית על ידי הקדוש-ברוך-הוא. אך מהו הקשר שבין ולהיותך עם קדוש"
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.