153
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
12 לקוטי ג. "סופם לה*ות נגשים אל המשפט"
ויש לומר, שרש"י אינו צריך להשיב לשאלה זו - לשם מה נאמר .והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע" - משום שהתשובה מובנת מפירוש רש"י בתחילת הפסוק ,כי יהיה ריב" = ,סופם להיות נגשים אל המשפט, אמור מעתה אין שלום יוצא מתוך מריבה, מי גרם ללוט לפרוש מן הצדיק, הוי אומר: זו מריבה".
מתעוררת על כך השאלה, כפי ששואלים המפרשים'': מה רע בכך ש,סופם להיות נגשים אל המשפט"? להיפך: על ידי שהם ,נגשים אל המשפט" ישרור ביניהם שלום"', כנאמר5' ,ושפטו את העם... וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום"*.
והתמיהה אף גדולה יותר: המקור של פירוש רש"י זה הוא ב,ספרי"?, אך שם נאמר: .,אין שלום יוצא מתוך מריבה... מי גרם לזה ללקות הוי אומר זו מריבה". כלומר, המריבה היא הגורמת לכך שאחד מהם ילקה. ואילו רש"י מענה מלשון הספרי, ובמקום ,גרם לזה ללקות" הוא אומר ,סופם להיות נגשים אל המשפט"ו
ההסבר לכך הוא:
רש"י מתכוון בפירושו גם? לתרץ מדוע מופיע בפסוק הביטוי ,ריב". אנו מוצאים במספר מקומות שסכסוך בין שני אנשים, המובא לפני שופט, מכונה בתורה במילה ,דבר"אי, כגון:
יתפשרו וישלימו.
במשכיל לדוד (וספרי דבי רב) תי' ד,ר"ל סופם להיות נגשים אל המשפט שיתבע זה ויביא עדים שהכהו ויחוייב הלה מלקות כו' (וראה גם רמבץ כאן ,,ויתכן כו'") סופם לבא לידי קטטה ולחבול זב"ז" (ע"ד פרש"י לקמן כה, יא).
אבל צע"ג, שהרי לא נרמז זה כלל בלשון רש"י ,נגשים אל המשפט", ובפרט שמשנה מלשון הספרי ,מי גרם לזה ללקות" (כדלקמן בפנים) וגם מפירושו לקמן שם. וראה לקמן הערה 30.
7 נוסף על השאלה ,כי יהי' ריב ל"ל, לכתוב כי יגשו אנשים למשפט" (גו"א, ועד"ז ברא"ם. באר מים חיים (לאחי המהר"ל). ועוד).
הערות
- 3. גו"א. ועד"ז במשכיל לדוד (וספרי דבי רב לספרי) וראה הערה 16 ובשוה"ג שם.
- 4. משכיל לדוד (וספרי דבי רב).
- 5. יתרו יח, כבדכג. - כן הובא במשכיל לדוד (וספרי דבי רב), אבל בפרש"י יתרו שם ד,,כל העם" קאי על ,,אהרן כו' הנלוים עתה עמך". אלא שמ"מ זה שמשפט מביא שלום הו"ע המובן בסברא ובפשטות.
- 6. ראה גם גו"א כאן: לא יוכלו להתפשר יחד מעצמם כ"א ע"י דין .. הריב .. לא תוכל להשקיט אותו כי אם ע"י משפט* - היינו דע"י משפט
- 5. *) בגו"א שם מבאר, שזוהי כוונת רש"י להדגיש גודל חסרון הריב, ד,סוף שיה" גדול" שרק ט"י משפט אפשר להשקיטו. אבל מלשון רש"י ,סופם להיות נגשים אל המשפט" משמע שעגשים אל המשפט" גופא הו"ע של חסרון (ועוד גרוע מהריב)
- 8. בהבא לקמן - ע"ד החילוק בין ,דבר" ל,ריב" - ראה בארוכה מלבי"ם כאן.
- 7. (וכהלשון ,,סופם.." בכ"מ (בענין של חסרון), ולדוגמא בפרש"י פרשתנו: כא, יא. כב, יד. כה, יא). נוסף שלפ"ז הרא" מלוט אינה דוגמא מתאימה לנדו"ד ש,נגשים אל המשפט" (ומתבטל הריב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.