150
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8ַ 1 לקוטי
הפכים גם בענינים שמחוץ להם (בנוגע לאכילת האדם...)%+ - ואז נוצרת כאן תערובת?* - כלאים.
ו שני טעמי האיסור על בי חסיידות
ביאור המחלוקת בפנימיות הענינים:
מוצאים בחסידות* שני ביאורים לגבי האיסור של ,לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו":
א) ,ענין הלאו דלא תחרוש בשור ובחמור יחדיו היינו להרחיק קליפת החמור שלא תקבל מבחעת הקדושה"*.
ב) ב) האיסור הוא משום ש,שור" הוא בחינת גבורות ו,חמור" הוא בחינת
תצא ג
חסדים - ו,אסור לערבם יחד"*.
ואלו ואלו דברי אלקים חיים, ויש לומר, כי שני ביאורים אלו הינם בהתאם למחלוקת הרמב"ם והרא"ש:
לפי שיטת הרמב"ם, שהלאו של ,לא תחרוש" הוא דוקא במין טהור עם מין טמא, הרי טעם האיסור הוא שה,קליפה" לא תקבל מהקדושה [משום שמין טהור שרשו הוא מקליפת נוגה שיכולה להתעלות לקדושה, ואילו מין טמא שורשו מג' קליפות הטמאות"י; ולכן כאשר עושים מלאכה עם מין טהור ביחד עם מין טמא - עשוי המין הטמא ,לקבל" מהמין הטהור].
אך לפי שיטת הרא"ש, האיסור תקף בכל המינים, אפילו טהור עם טהור וטמא עם טמא, מכיון שטעם האיסור הוא שאסור ליצור עירוב של מידות שנבראו עלדידי הקדוש"ברוך-הוא. - הפכיות.
4 הטעם שלצורך מצוה מתירים רק ,שעטנז" בבגדים
על פי הנ"ל יומתק עוד ענין:
מובן כי מצוה, קדושה, תוספת אור - בכוחה לעשות שלום בין הפכים, בדומה לנאמר ,עושה שלום במרומיו - מיכאל שר של מים וגבריאל שר של
הערות
- 1. הרמב"ם בהמה וחי' אפילו שניהם טהורים לוקה מן התורה, כיון שהוי שני שמות (שני סוגים), עיי"ש.
- 1. ולהעיר מלשון החינוך שם (הובא לעיל ס"ג) שטהור וטמא ,טבעם רחוק מאד זה מזה". וראה בארוכה במפרשי התורה בטעם מאכלות אסורות.
- 2. להעיר מדעת ולשון הרמב"ם הי"א שם ב,בהמת פסוהמ"ק .. עשאה הכתוב כשני גופין מפני שהיתה קודש ונעשית כקדש וכחול מעורבין זה בזה ונמצאת בהמה זו כבהמה טמאה עם הטהורה המעורבין כאחד כו'". וראה בארוכה בנו"כ שם.
- 3. להעיר מרשב"ם קדושים יט, יט.
- 4. בהבא לקמן ראה אוה"ת נ"ך ע' קלב ואילך. פרשתנו ע' תתקסא. ד"ה לא תחרוש תרכ"ז. ד"ה לא תלבש שעטנז תרע"ח. לקוטי לוי"צ משפטים ע' פט. ובהנסמן בכהנ"ל.
- 5. סה"מ תרכ"ז ע' שעז. וראה זח"ג פו, ב. ת"ז תי"ד (לא, א).
- 6. לקולוי"צ שם. וראה אוה"ת שם. 7 עירובין יג, ב.
- 8. ראה תניא פ"ו ופ"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.