150

8ַ 1 לקוטי

הפכים גם בענינים שמחוץ להם (בנוגע לאכילת האדם...)%+ - ואז נוצרת כאן תערובת?* - כלאים.

ו שני טעמי האיסור על בי חסיידות

ביאור המחלוקת בפנימיות הענינים:

מוצאים בחסידות* שני ביאורים לגבי האיסור של ,לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו":

א) ,ענין הלאו דלא תחרוש בשור ובחמור יחדיו היינו להרחיק קליפת החמור שלא תקבל מבחעת הקדושה"*.

ב) ב) האיסור הוא משום ש,שור" הוא בחינת גבורות ו,חמור" הוא בחינת

תצא ג

חסדים - ו,אסור לערבם יחד"*.

ואלו ואלו דברי אלקים חיים, ויש לומר, כי שני ביאורים אלו הינם בהתאם למחלוקת הרמב"ם והרא"ש:

לפי שיטת הרמב"ם, שהלאו של ,לא תחרוש" הוא דוקא במין טהור עם מין טמא, הרי טעם האיסור הוא שה,קליפה" לא תקבל מהקדושה [משום שמין טהור שרשו הוא מקליפת נוגה שיכולה להתעלות לקדושה, ואילו מין טמא שורשו מג' קליפות הטמאות"י; ולכן כאשר עושים מלאכה עם מין טהור ביחד עם מין טמא - עשוי המין הטמא ,לקבל" מהמין הטהור].

אך לפי שיטת הרא"ש, האיסור תקף בכל המינים, אפילו טהור עם טהור וטמא עם טמא, מכיון שטעם האיסור הוא שאסור ליצור עירוב של מידות שנבראו עלדידי הקדוש"ברוך-הוא. - הפכיות.

4 הטעם שלצורך מצוה מתירים רק ,שעטנז" בבגדים

על פי הנ"ל יומתק עוד ענין:

מובן כי מצוה, קדושה, תוספת אור - בכוחה לעשות שלום בין הפכים, בדומה לנאמר ,עושה שלום במרומיו - מיכאל שר של מים וגבריאל שר של