149

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

חילוק בין כלאים דהרבעה (שהם בכל שני מינים), וכלאים דחרישה (שהם דוקא מין טהור ומין טמא).

אך הרא"ש סובר כי בשניהם, הן בכלאים דהרבעה והן בכלאים דחרישה, האיסור הוא פעולת החיבור של שני המינים - ובמילא בשניהם הדין שווה.

ה. האיסור: פעולת החיבור, התנאי: כאשר נוצר ,עירוב"

אך הביאור האמור אינו ,חלק" לגמרי לדעת הרמב"ם:

מכך שהרמב"ם פוסק כי: א) ,מותר להכניס שני מינין לסהר [=מרחב סגור] אחד ואם ראה אותם רובעים זה את זה אינו זקוק להפרישן"*, ב) ,מי שעבר והרכיב בהמתו הרי הנולד מהם מותר בהנאה""*, ג) האיסור מן התורה הוא רק כאשר הוא עושה את המעשה בידן* - משמע שבכלאים דהרבעה גדר האיסור אינו קשור עם כך שנולדים מפעולה זו תולדות שניכר וגלוי בהם ענין ההרכבה, אלא עצם מעשה ההרכבה (ההרבעה) אסור*.

ועל פי זה כלאים דחרישה הוא גדר

בכלאים דהרבעה, שניהם הם ,משם אחד", כפי שמשמע גם מכך שהרמב"ם כולל אותם בפרק אחד בהלכות כלאים" - משום שאצל שניהם גדר האיסור שווה - פעולת החיבור.

ויש לומר טעם החילוק ביניהם:

התוכן של איסור כלאים הוא, שמחברים שני דברים שהם בניגוד זה לזה, עלדידי פעולת האדם נעשה כאן ,חפצא" של כלאים'ל.

אך אופן העירוב שלהם, אינו שווה בכל המקרים, והדבר תלוי באופן החיבור:

בהרבעה, שם החיבור הוא בתכלית, ובלשון הכתובל ,והיו לבשר אחד", נעשה בכל שני מינים חפצא של כלאים - תערובות, לפי שהקדוש-ברוך-הוא קבע כי החיבור של כל מין יהיה דוקא ,למינהו"; אך בכלאים דחרישה, מכיון שהחיבור שלהם הוא רק בעניין שמחוץ להם, אין הם נעשים כלאים, אלא אם כן המלאכה... נעשית. עלדידי שני מינים* שאחד טהור ואחד טמא, שהם

הערות

  1. 3. הל' כלאים פ"ט ה"ב.
  2. 4. שם ה"ג.
  3. 5. שם ה"א. ועד"ז בסהמ"צ מל"ת ריז.
  4. 6. וכ"מ במו"נ שם בטעם איסור כלאי בהמה: ,ומאסה התורה שישפיל איש מישראל מעלתו לזה ומעשה כו'", עיי"ש.
  5. 5. תצא ג שיחות דג
  6. 7. בפ"ט שם.
  7. 7. ולהעיר מפיה"מ להרמב"ם כלאים שם (הובא בכס"מז לרמב"ם שם): אבל בהמה טמאה עם טהורה יש בה תוספת על איסור ההרבעה והוא שהם אסורים לחרוש כו'.
  8. 8. להעיר מצפע"נ מהד"ת עו, סע"ד ואילך.
  9. 9. בראשית ב, כד.
  10. 0. ועפ"ז אולי יש לבאר טעם הדעות (ראה שעה"מ לרמב"ם הל' כלאים שם ה"ה קרוב לסופו. ועוד. וכ"כ בפי' ר' חיים פלטיאל שם) דלדעת

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.