149
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
106 לקוטי
ד כלאים דחרישה הוא סוג שונה של ,כלאים"
ויש לומר כי מחלוקתם היא, האם העניין של כלאים דחרישה הוא חלק מכלאים דהרבעה, או שזהו דין בפני עצמן"?:
הרא"ש סובר כי כלאים דחרישה הוא אותו ענין כמו כלאים דהרבעה, והרמב"ם סובר שזהו ענין בפני עצמף?.
כדעתו בהלכה* (ודוחק לומר שבמו"נ כתב הטעם והדין כפי שהוא מדרבנן, ומה"ת הוא מטעם צער בע"ח כנ"ל)
- מ"מ באם דעתו להלכה ביד מיוסדת בטעם האיסור, מסתבר שמתאים למ"ש במו"נ (ששם ביאר טעמי המצות) - משא"כ לפי הביאורים דלקמן ס"ד וה' (שאין יסודם בטעמי המצוה)
*29) בהבא לקמן ראה גם לקו"ש חל"ד ע' 16
0) להעיר שבתויו"ט ב"ק שם פליג על דעת הרע"ב שם, דכלאים דהנהגה ילפינן שור שור משבת. וס"ל דלמסקנת הגמ' כלאים מכלאים ילפינן ולא צריכא קרא לחודא כו' דלמסקנא
תצא ג
והסברת המחלוקת (האם הכלאים דחרישה הוא אותו ענין כמו כלאים דהרבעה): כלאים תוכנו = ,עירוב", ,,תערובת"':
לדעת הרמב"ם האיסור של כלאים דהרבעה קשור עם תערובת ניכרת וגלויה - כתוצאה מפעולת ההרבעה נוצר ולד עם מראה מיוחד ותכונות גוף... המהוה מין חדש שהתהווה מהרכבת שני מינים דוקא?י; לעומת זאת בכלאים דחרישה ענין התערובת אינו משפיע וניכר בחרישה...
ולכן לדעת הרמב"ם, מכיון שכל אחד מהם הוא ענין בפני עצמו - יש
כלאים חד שמא ואין צריך אלא לאגמורי בחד והוא הדין לאידך דמשום הכי מתניתין נמי לא תנן אלא כלאים חדא וכללא לתרתי כן*'*.
והרי דעת הרע"ב שם היא כדעת הרמב"ם דמה"ת אינו חייב אלא בשני מינים שאחד טמא ואחד טהור (וראה רש"ש לתויו"ט שם). ובתויו"ט כלאים שם מ"ב, אף שהביא גם דעת הרמב"ם, מ"מ הביא ראי" לדעת הרא"ש. וראה קול הרמ"ז לתויו"ט ב"ק שם.
1 ת"א ותיב"ע עה"פ פרשתנו כב, ט. קדושים יט, יט. ועוד.
הערות
- 1. *) אבל ראה חמדת ישראל על סהמ"צ להרמב"ם מל"ת ריח. דמדייק מל' הרמב"ם ,,אמנם מן התורה אינו חייב מלקות כו'" דמשמע דס"ל להרמב"ם דכל שני מינין אסורים מן התורה רק מלקות אינו חייב מה"ת אלא בכלאים דטומאה וטהרה. ולהעיר, דלשון הרמב"ם בהל' כלאים שם הוא ,אבל מדברי סופרים". וידועה דעת הרמב"ם (סהמ"צ שורש ב'. פיהמ"ש כלים פי"ז מי"ב) שכל דבר הנלמד באחת מי"ג מדות נק' דברי סופרים, אף שלכמה מפרשים גם לדעתו הם מן התורה אלא שלא נמנו במנין המצות (מפרשי סהמ"צ שם (מג"א ומרגניתא טבא), מ"מ וכ"מ הל' אישות פ"א ה"ב. ועוד).
- 2. ראה בחיי פרשתנו עה"פ. רמב"ן קדושים יט, יט.
- 3. *) ולהעיר דפיה"מ ב"ק שם: אלא מאמרר לכלאים שהוא רומז למה שאמר ית' לא תחרוש בשור ובחמור. אבל בפרש"י במשנה ב"ק שם ד"ה לכלאים כתב (בפשטות) ,,להרבעה" ומסיים ,וכן לענין כלאים דהנהגה", ובגמרא שם מקדים ,,כלאים דחרישה" ל,כלאים דהרבעה" וראה לעיל הערה 7 ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.