146
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
124 לקוטי
תצא ג
א. המחלוקת בכלאים בחרישה - בכל המינים, או רק בתחיבור טמא
וטהור
בקשר עם הפסוק' ,לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו", נאמר במשנה במסכת בבא קמא:: ,אחד שור ואחד כל בהמה .. אלא שדיבר הכתוב בהוה", והגמראי מסבירה, ש,כלאים דחרישה יליף שור שור משבת"* (דכתיבי שורך וחמורך וכל בהמתך, רש"י).
בפרטי דין זה מוצאים מחלוקת בין הראשונים:
הרמב"ם פוסק", ,אחד שור וחמור, ואחד כל שני מינין שאחד טמא ואחד טהור .. לוקה מן התורה" (ומסיים ,אבל מדברי סופרים שני מינין שהן כלאים בהרבעה (כלומר, כל שני. מינים, טהורים או טמאים) אסורים לחרוש בהם כאחד ולמשכן ולהנהיגם");
אך רבינו אשר (הרא"ש) כותב על כך' ,ואין דבריו נראין", ופוסק, כי אפילו אם שניהם טהורים או שניהם טמאים, גם כן עובר על האיסור מן התורה.
ויסוד המחלוקת הוא בפירוש המשנה במסכת כלאים:
המשנה אומרת" ,כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים [=להשתמש בבהמה שנולדה מהכלאה] ואינם אסורים אלא מלהרביע .. (והמשנה שלאחריה ממשיכה) בהמה עם בהמה וחיה עם חיה .. טמאה"' עם טמאה וטהורה עם טהורה טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה אסורין לחרוש כו'".
לומד הרא"ש כי ,מתניתין (המשנה השניה) כוללת יחד טמאה עם טמאה טהורה עם טהורה טהורה עם טמאה וטמאה עם טהורה", זאת אומרת, האיסור של ,כלאים דחרישה"'', קיים
הערות
- 1. פרשתנו כב, יו"ד.
- 2. ספ"ה (נד, ב).
- 3. שם.
- 4. וכן הובא ברא"ש ב"ק שם ובהלכות קטנות הלכות כלאים ס"ה. רדב"ז על הרמב"ם הל' כלאים פ"ט ה'ח בתחלתו. אבל ראה תויו"ט ב"ק שם. וראה לקמן הערה 30.
- 65. ואתחנן ה, יד.
- 6. הל' כלאים פ"ט ה"ח. וראה פיה"מ ב"ק שם. כלאים פ"ח מ"ב. סהמ"צ מל"ת ריח.
- 7. בהל' קטנות שם. הובא בכס"מ לרמב"ם שם. ב"י לטויו"ד סרצ"ו ד"ה כל העושה.
- 8. ראה רדב"ז לרמב"ם שם ובפירושי ר' חיים פלטיאל עה"ת כאן (ירושלים תשמ"א).
- 9. פ"ח מ"אחב.
- 0. במשניות דהרמב"ם (קאפח - משא"כ בפיה"מ שלפנינו) מכאן ואילך - הסדר מהופך וטהורה קודם, וצ"ע.
- 1. ל' הגמ' ב"ק שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.