144

1070 לקוטי של כל הדורות הקודמים, או של יהודים אחרים בדורו, אלא מוטלת עליו חובה אישית לבנות את החלק שלו בעולם, אשר זהו חידושו, ולא חידושו של האחר.

ולכן, כאשר פוגשים יהודי אחר - וזאת בהשגחה פרטית, וממילא מהווה הדבר הוכחה שהבירור קשור לו - חייבים לעסוק בקירוב. יהודי זה.

אפילו כאשר הלה במצב של ,נופל", ואילו אצל היהודי המשפיע יש מדה של ,,גגך" העלולה לגרום לתוספת נפילה של הזולת - האם משום ישותו וגאוותו צריך האחר להפגע, ויחסר לו התיקון הדרוש על ידי משפיע זה? עליך לבנות מעקה ולהפחית את גאותך.

וכפי שידוע על כך הסיפור החסידי המובא בשמו של אדמו"ר האמצעי:

אדמו"ר האמצעי תיקן שחסידים, אשר נהגו לבוא לליובאוויטש, יחזרו בדרך שובם לבתיהם על דברי החסידות אשר שמעו מהרבי בכל העיירות שהם עוברים בהן בדרכם. אחד החסידים, אשר נהג לחזור על דברי החסידות בטוב טעם, התלונן באחת הפעמים לפני אדמו"ר האמצעי, שכאשר הוא דורש את דברי החסידות הוא חש רגש גאוה, ומשום כך ברצונו להפסיק מלחזור על דברי החסידות לפני הקהל. השיב לו אדמו"ר

האמצעי: אף אם תהפוך ל,בצל"*, עליך להמשיך ולחזור על דברי החסידות!

ט. נחיצות המעקה דוקא בבית המקדש

לפי כל האמור לעיל ניתן להבין את ההבדל בין בית הכנסת וכדומה לבין בית המקדש:

בית הכנסת ובית המדרש מבטאים את עבודת התפלה ואת לימוד התורה, שזוהי עבודתו הרוחנית של כל יהודי עם עצמו. ואילו בית המקדש מבטא את עבודת האדם בכלליי - לא רק את העבודה עם עצמו, אלא גם, ואדרבה - בעיקר, את עבודתו הרוחנית של

עשיית ,דירה בתחתונים", הפיכת ענינים גשמיים והעולם בכלל לדירה לו יתברך.

ולכן, אחת העבודות המרכזיות במקדש היא עבודת הקרבנות'', הקרבת בהמה גשמית לה וישנה