128

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

12 לקוטי איתן" אין הכוונה לקרקע, אלא נחל של מים:? ,ששוטף בחזקה".

ובדומה לכך לפי טעם הרמב"ם בספרו היד החזקה: מכיון שזוהי כפרה בגדר וסוג הקרבנות, מסתבר, שהמקום של העריפה לא צריך להיות בדוקא קרקע קשה שלא נעבד, אלא להיפך - מקום מובחר ומשובח ככל היותר''.

אך לפי רש"י, מכיוון שכאן נשתנה ונתחדש ,אמר הקדוש-ברוך-הוא" - שהתחדש סוג חדש של כפרה, כדלעיל - מסתבר שכשם שהעגלה ,לא עשתה פירות", והפעולה היא ,עריפה" (עניני שלילה), צריך להיות גם המקום שלילי, כזה ,שאינו עושה פירות", ,איתן, קשה שלא נעבד": לא רק שמכאן ולהבא יהיה זה מקום שאינו עושה פירות, אלא בעיקר - בהווה, בשעת העריפה, הוא חייב להיות

.איתן, קשה שלא נעבד" - .אינו עושה פירות".

(ג%

החובה לעסוק גם עם ה,נופל בשדה" מבתתנה רוחנית

התורה היא נצחית. ומובן איפוא, שההוראה מפרשת עגלה ערופה קיימת בכל הזמנים ובכל המקומות ולכל עם ישראל [ובמיוחד בזמן הגלות, לה יש קשר מיוחד עם שפיכת דמים, משום שברוחניות, על-ידי כל חטא, במעשה דבור או מחשבה, גורמים ענין של ,שפיכת דם וחיות האדם דקדושה באדם דקליפה"*'] - וזוהי הוראה נפלאה:

כאשר מדובר אודות ,ימצא חלל באדמה... נופל בשדה"*?, הרי במקרה כזה אפשר לטעון: אין ספק שה,מכה איש" הוא רוצח ומגיע לו עונש גדול. אך מאחר ו,לא נודע מי הכהו" - הרי, מכיוון ש,,אין מיתה בלא חטא""'', ברור איפוא שהדבר בא מאת ה ובדומה למאמר רבותינו ז"ל*? אודות חטא בשוגג, על הפסוק"' ,והאלקים אנה

הערות

  1. 2. ופרט זה אינו שייך לטעמו במו"נ שם. וראה עד"ז בס' הזכרון שם.
  2. 3. אבל מהמשך דברי הרמב"ן שם מובן, שלפי טעמו - שהוא ,כענין הקרבנות הנעשים בחוץ" - אין סברא ,שיעשה בשדה טוב ראוי לזריעה" (לי הרמב"ן בקושייתו על המו"נ). ולכאורה הדיוק ברמב"ן הוא ,קרבנות הנעשים בחוץ שעיר המשתלח" - ראה חזקוני (שהובא לעיל הערה 57) ,אשר לא יעבד ולא יזרע דוגמא אל ארץ גזרה".
  3. 3. משא"כ להרמב"ם בס' היד שכותב רק שעגלה ערופה מן החוקים בכלל (ולא הזכיר דוקא קרבנות הנעשים בחוץ) משמע, שהוא כמו גדר החוק דכל הקרבנות, שהוא מצד עצם פעולה וכפרה דהקרבנות. ובמילא מסתבר שמקומו צ"ל מקום נבחר, כבפנים.
  4. 4. שופטים ד
  5. 73. לקו"ת במדבר יג, ג. ובכ"מ.
  6. 4. פרשתנו כא, א.
  7. 74. שבת נה, סע"א. זח"א נז, ב.
  8. 5. מכות י, ב. פרש"י עה"פ (משפטים כא, יג).
  9. 6. משפטים שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.