121

ב) בכל אופן: מדוע רש"י מצרף את הענין של ,אמר הקדוש-ברוך-הוא תבא עגלה כו'" כהמשך לפירוש על ,וערפו" - ,קוצץ ערפה בקופיץ"?

- הרי ,תבא עגלה כו'" אינו טעם על הפרט של ,וערפו", כי אם על הציווי בכללותו - מדוע לוקחים, כלשון רש"י, ,עגלה בת שנתה כו'" והורגים אותה .בונחל איתן -) מקום שאנו..." (וכמפורש ומודגש בגמרא: ,מפני מה אמרה תורה הביא עגלה בנחל") -

היה אם כן לרש"י לחלק את שני הענינים, ולהציב כל אחד ב;דיבור המתחיל" נפרד: להעתיק את המילה ,וערפו" ולפרשה - .קוצץ ערפה בקופיץ"; ואחר כך לפתוח דיבורהמתחיל נוסף במילים ,וערפו שם את העגלה בנחל" ולפרש את הטעם: ,אמר הקדוש-ברוך-הוא תבא עגלה כו'*' או, להביא את הטעם בתחילת פירושו על הפסוק, בדיבור"המתחיל ,אל נחל איתן", בו מפרש ,קשה שלא נעבד"'.

ב. סקירת כללי הקרבנות המופיעים בתורה עד כה

ויש לור הביאור בזה:

רש"י בפירושו על התורה, אינו מפרש בדרך כלל את טעמי המצוות; אך כאשר מגיעים למצוה שאינה בהתאם לכללי וציוויי התורה בכלל, שם מוכרח רש"י להתעכב ולפרש את טעם השינוי.

ובנידון דיד[: בנוגע להבאת ושחיטת בעלי חיים לצורך האדם, מוצאים (עד לפרשתנו) כמה סוגי קרבנות: א) קרבנות בשביל כפרה, כמפורש בפרשת ויקרא ופרשת צו; ב) לצורך הודאה על ברכות, או כדי להביא ברכות'י, ג) על מנת לטהר, כמו אצל מצורע - ,זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות"*'.

וההבדל בין סוגי הקרבנות הללו:

קרבנות הבאים לכפר או הקשורים לברכות - מובאים למשכן ובית המקדש ,לפנ ה"*', .המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם"', וההקרבה לפני ה' היא שפועלת ,ונרצה לו לכפר עליו"?'; או בקרבנות השייכים לברכה: הקרבה ,לפני ה'" - מקור הברכות.