117
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1-08 לקוטי ומשנה את מקומו לפעמים לכיוון החסד ולפעמים לכיוון הגבורה - בענין אחד המסקנה ההגיונית היא חסד, ואילו בענין אחר - גבורה, וכדומה.
ולעומת זאת המדות כשלעצמן מוגדרות ומותאמות כל אחת לאופי ולכיוון המיוחד שלה - מדת החסד כשלעצמה נשארת בכיוון החסד, ומדת הגבורה - בקו הגבורה. הן רק ,צומחות" מקטנות לגדלות.
ה. הרגש מחובר *ותר לשרש שבנפש
כשם שהצומח ב,עולם גדול" מתייחד, כדלעיל, במעלה שהוא מחובר תמיד לשרשו, כך גם החלק הצומח שבאדם - המדות - מעלתן על פני השכל היא דוקא בהיותן מחוברות תמיד לשרשן - לפנימיות נפש האדם.
וזהו ההסבר לכך? שהמדות, הרגש שבלב, הן בעלות עוצמה רבה ביותר, כפי שאנו רואים, כך שקשה ביותר לגרום להן לשינוי ,,מקום", להחלפתן זו בזו, כפי שהוסבר לפני כן לגבי האילנות: אדם שהוא איש חסד באופיו, קשה לו ביותר להשתנות ולהיהפך לאיש הגבורה, וכן להיפך.
ויש להעיר, שלמרות זאת, למרות
שופטים ג
שאין זה דבר רגיל על פי רוב, בכל זאת הוא אפשרי; אדם יכול להתגבר באמצעות שכלו על טבע מדותיו, עד כדי כך שהוא יכול לשנותן מרע לטובי?, כשם שאצל אילנות ניתן בטרחה רבה מאוד לעוקרם ממקומם ולנטוע אותם במקום אחר, ואז הם צומחים במקום החדש, ולעיתים אף טוב יותר מאשר במקומם הראשוך?.
וההסבר לכך שהשכל אינו מוגדר ומותאם כל כך לאופי האדם, כפי שאנו רואים, שאדם יכול להבין ולהשיג בשכלו": ענין הנוגד לאופיו - הוא, משום שהשכל, ה;חי", שבאדם אינו קשור כל כך בגלוי לשרש שבנפש",
הערות
- 3. עיין בזה ד"ה והארץ היתה במאמרי אדה"ז - תקס"ח (כרך א) בתחלתו (ושם כרך ב בתחלתו). תו"ח בראשית יא, ד ואילך. המשך תער"ב ח"א פרק רנאדב. ד"ה להבין ענין טענת המרגלים תשט"ו.
- 4. בכמה מקומות מבואר שע"י גדלות המוחין מתהפכות המדות מטבען (ראה תו"א הוספות קז, סע"ד ואילך. דרמ"צ פד, א. אוה"ת משפטים ע' א'קלד. ד"ה ביום השמע"צ תרס"ה. המשך תער"ב ח"ג ע' א'רלא ואילך (ושם, שהוא דוקא מצד גדלות אבא, ע"ש)). ולהעיר ג"כ מהפתגם שכל ענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו (ראה כתר ש"ש סי" כד. לקו"ד ח"א נו, א. וראה סה"מ קונטרסים ח"כ שכא, ב). וראה המשך תער"ב (ח"א) פרק רנח בסופו, שגם בחי' חכמה "פועל (רק) חלישות בהמדות ומ"מ אין זה שמשתנים המדות לגמרי בעצם מהותם".
- 5. וכמחז"ל בגפן (שמו"ר רפמ"ד) "כשבעליי מבקשין שתשביח כו' עוקרין אותה ממקומה ושותלין אותה במקום אחר והיא משבחת". - ולהעיר ג"כ מב"ר רפט"ו. זח"ב קסז, ב (נת' באוה"ת בראשית מה, ב ואילך).
- 6. ראה תניא פ"ה.
- 7. וראה המשך תער"ב ח"א שם - גם בנוגע לבחי' חכמה: דהחכ' היא שבא העצמות בכח שהוא חוץ להעצמות והמדות הן התגלות העצמות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.