116
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מקור חיותם, וכאשר הם פורשים מן הים מיד הם מתים"'. ואף יותר מן הצומח: הם נשארים שקועים בכל מציאותם בתוך מקור חיותם - במים.
אך - היא הנותנת: זה עצמו הוא החידוש אצל הצומח לעומת הדגים, שגם כאשר הם צומחים על פני האדמה, מחוץ למקורם, ואף עצים הגבוהים משלשה טפחים, עשרה טפחים, ואף האילנות הגבוהים ביותר - מחוברים תמיד אל שרשיהם אשר בארץ, ועל ידם - עִם כח הצומח שבאדמה.
ובנוסף לכך - אצל הדגים, הרי כל דג מסויים אינו קשור כלל למקור החיות הפרטי שלו, הוא יכול לעבור ממקום מים אחד למשנהו, ואף מנהר לים ולהיפך, אך לא כן הצומח.
. הא*לן מצמיח פירות משנה לשנה
בתכונה זו עצמה יש יתרון דוקא בעץ השדה, באילן, לעומת צמחים אחרים"':
צמחים אחרים'', כגון: תבואה, ירקות וכדומה, אעם נשארים במציאותם כצומח המחובר לארץ משנה לשנה, הם מאבדים את קיומם כצמח.
לעומת זאת, האילנות מניבים פרי בכל שנה ושנה - הם מסוגלים לסבול את השינויים השונים בין עונות השנה, קיץ וחורף וכו', וקיומם אינו פוסק.
עובדה זו מצביעה על קשר עז ביותר למקור חיותם, המאפשר להם לעמוד בעוצמה רבה מול שינויי הזמן, להישאר קיימים ולצמוח משנה לשנה.
ד. מדות - צומח; שכל - חי האדם הוא ,עולם קטן"*'. בדיוק כשם ש,עולם גדול" נחלק לארבעה סוגים: דומם, צומח, חי ומדבר, כך גם אצל האדם יש ברוחניותו ארבעה סוגים אלף?.
וכידועי:, שמדותיו של האדם הן הצומח שבנפש האדם, כי במדות וברגש קיימת מעין צמיחה מקטנות לגדלות.
לשכל - לא זו בלבד שיש צמיחה מקטנות לגדלות, אלא אף תכונה של ,חי" המתבטאת בתנועה ושינוי ממקום למקום. וכן השכל אינו ,מחובר" ומוגדר לאופי מסויים, וכל מהותו אינה להבין דבר כפי שמתחשק לו, אלא להבין כל דבר לאשורו, כך שהוא הולך
הערות
- 6. ראה ע"ז ג, סע"ב. וראה ברכות סא, ב. 7]) נוסף לזה דשלימות גדלות הצמיחה היא באילנות כמש"נ (מ"א ה, יג) וידבר על העצים מן הארז גו' האזוב (תו"ח בראשית ד"ה וייצר פי"ז)
- 8. ראה הדיעות בזה - ברכות מ, סע"א ואילך ובמפרשים שם. טאו"ח, רמ"א ושו"ע אדה"ז ר"ס רג. סדר ברכת הנהנין לאדה"ז פ"ו ה"ו.
- 3. שופטים ג שיחות 4
- 9. תנחומא פקודי ג. וראה אדר"נ פל"א, ג. ועוד.
- 0. נסמן לעיל הערה 13.
- 1. תו"א ד, א. ובכ"מ (נסמנו בס' הערכים שם).
- 2. ראה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 121 (וראה שם ע' 118).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.