115
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
שופטים ג
א. ,כ האדם עץ השדה"
על הפסוק' "כי האדם עץ השדה" שואלים בגמרא? ,וכי אדם עץ [ה]שדה הוא", ומשיבים: ,אלא משום דכתיב: כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, וכתיבי: אותו תשחית וכרת, הא כיצד? אם תלמיד חכם הגון הוא - ממנו תאכל (למוד הימנו, רש"י) ואותו לא תכרות, ואם לאו - אותו תשחית (סור מעליו, רש"י) וכרת".
יש להבין: משאלת הגמרא ,וכי אדם עץ שדה הוא" מובן, שהגמרא סוברת, שההשוואה בפסוק בין אדם לבין ,עץ השדה" אינה רק משום שעץ השדה משמש כמשלי שממנו ניתן להבין אחת או כמה מתכונותיו ומעלותיו של האדם
[שהרי אם כוונת הפסוק היא להשוותם בפרטים מסויימים בלבד, לא היה מקום לשאול* ,וכי אדם עץ שדה
הוא", כי יש פרטים רבים שבהם דומה האדם ל,,עץ השדה"],
אלא שהכוונה היא לכך שהאדם הוא עץ השדה': שהמילה ,,עץ" אינה מביעה כאן רק פרטיים חלקיים או טפלים של האדם, אלא את כל מהות האדם - ,האדם עץ השדה".
ויש לומר, שהדבר מובן גם מאיאמירת תחנון בחמשה עשר בשבט' - ראש השנה לאילנות?, וממנהג ישראל לאכול פירות האילן ביום זה"' וכדומה,
הערות
- 1. שיחות 16
- 1. פרשתנו ב, יט.
- 2. תענית ז, א.
- 3. שם, כ.
- 4. עפ"ז יומתק זה שהש"ס לא נקט כאן לשון "למה נמשל אדם לעץ השדה" (וכיו"ב) - כלשון הש"ס כמ"פ תיכף לאח"ז בנוגע לדברי תורה.
- 65. ברש"י (ועד"ז ברבינו גרשום) תענית שם: אלא מקיש אדם לעץ השדה מה עץ השדה כו'. ומשמע שזוהי הכוונה בתירוץ הגמ', שהאדם
- 7. אינו עץ השדה ורק נמשלו זל"ץ*. וצ"ע מהי הקס"ד מלכתחילה שהאדם הוי עץ השדה?
- 6. ראה אבות פ"ג מי"ז. ועוד. וראה בפרטיות ס' הליקוטים (צ"צ) ע' עץ, ס' הערכים"חב"ד ח"א ע' אדם סי"א, וש"נ.
- 7. וראה רש"י שלח יג, כ.
- 8. שו"ע או"ח סקל"א ס"ו.
- 9. משנה ריש ר"ה (כדעת ב"ה)
- 0. מג"א שם סקט"ז. השלמה לשו"ע אדה"ז (לבעהמ"ס דברי נחמי') שם ס"ח. ויש מנהגים לומר ליקוטים מתנ"ך וזהר כו' (נדפסו בס' פרי עץ הדר - ויניציאה, תפ"ח. וכמ"פ לאח"ז). - ולא ראיתי במדינותינו נוהגים כן.
- 13. *) בחדא"ג מהרש"א (ועד"ז בפי' הרי"ף לע"י) שם מפרש דקושיית הש"ס היא שלפי פשוטו של מקרא (שמא האדם עץ שדה - רש"י עה"פ) הול"ל "כי עץ השדה אדם" ע"ש אבל מפשטות ל' הגמרא "כי אדם עץ השדה הוא" משמע שהקושיא היא איך אפ"ל שהאדם הוא עץ השדה, כבפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.