107
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אפילו באומות העולם, כדברי הנביא9 ,לא ישא גוי אל גוי חרב" -
ולמרות שערי המקלט מיועדות בעיקר להורג נפש בעגגה, הרי גם אפשרות זו של הריגת נפש בשגגה לא תהיה בתקופה שלעתיד לבוא, הן מצד הנהרג והן מצד ההורג:
עצם העובדה שאדם נהרג מהווה הוכחה להיותו חייב מיתה, כדברי הגמרא?' על הפסוק'' ,ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו - במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד (ואין עדות...) הקדוש-ברוך-הוא מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם, וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונופל עליו והורגו. זה שהרג במזיד נהרג, וזה שהרג בשוגג גולה" - וכיון שלעתיד לבוא לא יהיה מקרה של הורג במזיד, הרי ממילא לא יהא אדם החייב מיתה, שיהא צורך להורגו בשוגג.
וכך גם מצדו של ההורג נפש בשגגה - שהרי ידוע*', שאדם עובר עבירה
בשוגג כאשר יש לו איזשהו קשר (ולפחות במדה כלשהי ומעין הדבר, כדלעיל במצב של ,והאלקים אנה לידו") לרע שבחטא. ואשר לכן ,כל השוגגין צריכים כפרה" .5 וכיון שלעתיד לבוא יתבטל הרע בעולם"', הרי לא יהא מקום לעבירה, ואפילו בשוגג''.
הערות
- 0. ישעי' ב, ד.
- 1. כ"ה בל"ת וספר הליקוטים ושער המצות שם. ועד"ז בזית רענן שם. וראה הערה 17.
- 2. מכות י, ב. פרש"י משפטים כא, יג. וראה פרש"י נח ט, ה.
- 3. משפטים שם.
- 4. ראה ל"ת להאריז"ל ויקרא (טעמי המצות שם מצות על כל קרבנך תקריב מלח). אגה"ק סו"ס כח.
- 6. שופטים ב שיחות 7
- 5. (וזהו כל ענין קרבן חטאת וכו') - פרש"י ריש מס' שבועות ד"ה תולה. פרש"י נח שם. וידוע השקו"ט בשוגג דרבנן הצריך כפרה (ראה נתה"מ סרל"ד סק"ג. שו"ת תורת חסד או"ח סל"א. אתוון דאורייתא כלל יוד. שו"ת מנחת אלעזר (מונקאטש) ח"ג סי"ב (ובמפתחות שם). ולכאורה טעם האריז"ל הנ"ל הוא גם בדרבנן).
- 6. כ"ה הקושיא בשל"ה שם ,בודאי לא יקרה שום רע אפי' כי הרע יכלה מהעולם ולא יהי" רק טוב בהחלט".
- 7. בשער המצות שם מביא בהקושיא (נוסף על הכתוב ,לא ישא גוי אל גוי חרב") ,וכתיב לא ירעו ולא ישחיתו וגו' וכתיב בלע המות לנצח וגו' ואם כן איך ולמה נצטווינו לעתיד לבוא להוסיף ג' ערי מקלט אחרות כנראה שאז ירבו הרוצחים".
- 10. ולכאורה משמע שהקושיא היא גם על הריגה בשוגג ועל עצם ענין המיתה. אמנם מסיים שם בהתירוץ ,,אך לא במזיד שהרי אז לא ישא גוי אל גוי חרב גו' אלא יה" בשוגג ועי"כ יתרבו הרוצחים בשוגג כו' אבל דע לך כי לא ישפך דם נקי כו" ר"ל שלא יהי' במזיד רק בשוגג כנז' כי הכי כתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (ועד"ז הוא בל"ת וספר הליקוטים שם בקיצור).
- 11. אבל בשל"ה שם משמע דהקושיא היא גם על הורג נפש בשגגה (כנ"ל הערה 16 [ושם בסוף העמוד מקשה על מה שביחזקאל מזכיר טומאת מת לאביו ולאמו יטמאו הלא כתיב בלע המות לנצח]. ולכאורה כן צריך לפרש גם בהאריז"ל שם שמחלק שם בהתירוץ שתלוי אם הקץ יה" ,,בעתה" או ,אחישנה" ודוקא אז (אחישנה) יהי' שייך הורג נפש
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב לקו"ש חכ"ד ע' 107
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.