104
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
122 לקוטי
שופטים
א. מנוי מלך - מצוה או דרישה בלת* רצויה!
לגבי מצות מינוי מלך - ,שום תשים עליך מלך"' מפורסמת השאלה?:
כאשר בקשו ישראל משמואל הנביא ,תנה לנו מלך", לא מצאה חן בקשה זו בעיני שמואל כלל:, וגם הקדוש-ברוךהוא אמר ,כי אותי מאסו... '*. ולכאורה הרי זוהי מצוה שהקדוש-ברוך-הוא ציוה עליה את בני ישראל? ובמיוחד לפי מאמר חז"לל ,ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך..." - שמכך מובן, שזוהי מצוה נעלית ביותר, אף יותר מן המצוות התלויות בארץ.
וכן, אם דרישתם למלך בתקופה ההיא היתה בלתי רצויה, מדוע הורה אז הקדוש-ברוך-הוא לשמואל שייענה לישראל וימנה עליהם מלך?
ב שתי הדרגות של מינוי מלך
בתורת החסידות% מוסבר על כך, שלמינוי מלך יש שתי מטרות - זו למעלה מזו:
א) טעם פשוט, כלשון המשנה', כי ,אלמלא מוראה (של מלכות) איש את רעהו חיים בלעו" - שהמלך ידאג לכך שהתנהגות אנשי המדינה תהיה כראוי.
אף כאשר הגיוני ומובן שיש להתנהג כראוי, אין די בכך, כי העין רואה והלב חומד...*, ולפיכך יש צורך ביראת המלך המביאה לידי התנהגות בדרך הישרה.
ב) במצב שבו המוח שליט על הלב תמיד, אין הכרח במינוי מלך לצורך האמור, אך יש ענינים שהעם אינו מבין כיצד לנהוג בהם. רק המלך, עקב מעלתו הנשגבה בהיותו משכמו ומעלה גבוה מכל העם' מבין אותם, והוא פוקד כיצד לנהוג, ואנשי המדינה נוהגים כך, מפני שכך ציוה המלך.
זוהי המהות הפנימית והשרש של
הערות
- 1. פרשתנו יז, טו.
- 2. אברבנאל פרשתנו ,,הספק העשירי". ושם לאח"ז מביא תי' כו"כ מפרשים, ע"ש. כלי יקר פרשתנו עה"פ. רד"ק ש"א ח, ה. וראה סנהדרין כ, ב. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ב. ועוד.
- 3. ש"א שם, ו. וראה שם יב, יב ואילך.
- 4. שם, ז.
- 5. סנהדרין שם. ספרי ראה (יב, *). ועוד. רמב"ם ריש הל' מלכים.
- 6. סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך פ"א ופ"ג, ע"ש באורך (בהבא לקמן ס"ב"ג).
- 7. אבות פ"ג מ"ב.
- 8. רש"י שלח טו, לט.
- 9. ש"א ט, ב. ונת' באוה"ת בראשית (כרך ד) ע' 8. שם שה"ש (כרך ב) ע' תידדטו. ועוד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.