92
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במהותן, ויש להן אותה השלכה, הרי הדבר מובן, כי יהודי שהוא בדרגת עבד כנעני, נשאר תמיד במהותו הרוחנית - עבד, כפי שיוסבר להלן.
2 התבטלות - אין לה גבול ו,הענקה"
בתורת החסידות מבואר":, שעבד עברי ואמה עבריה מסמלים בעבודה הרוחנית של האדם את בירור וזיכוך המדות, ואילו משמעותו של עבד כנעני היא - קבלת עול, בדומה לעבד כנעני כפשוטו, אשר מצד עצמו ,בהפקירא ניחא ליה"**, והוא משרת את אדונו רק ,מחמת אימת רבו".
אך למרות שדרגת עבד כנעני נחותה מדרגת ,עבד עברי" ,אמה עבריה", העובדים את ה' מתוך רגש ותענוג (מדות) - בכל זאת קיימת יותר
בעבודת ,עבד כנעני" מעלת ההתבטלות העצמית ל*: אמנם גם ,עבד עברי" ,אמה
עבריה", שעבודתם קשורה למדות, הם עבדים העובדים את ה' בעבודת עבד - מתוך קבלת עול והתבטלות, אך בכל זאת מעורבת בכך תחושה של הכרה במציאות העצמית**. לעומת זאת, אצל
,עבד כנעני" אין מעורבת כלל רגש בעבודתו, ועבודתו את ה' חדורה כולה בקבלת עול והתבטלות כלפי רצון העליון+, ללא הכרה במציאותו העצמית.
ויש לומר שזהו ההסבר בפנימיות לכך שעבד כנעני אינו יכול להשתחרר - ,והתנחלתם... לעולם בהם תעבודו":
עבודת בירור המדות אצל ,עבד עברי" ו/,אמה עבריה" קשורה למציאות האדם, ולכן (א) זוהי עבודה מוגבלת, ויש לה סיום. (ב) יותר מכך: שלמותה של עבודה זו עצמה היא כאשר יוצאים ממנה לחירות - מתרוממים מעל עבודת המדות, ומגיעים לדרגה של עבודת ה' שעלדפי השכל - מתוך טעם ודעת *.
ואילו עבודה רוחנית של ,עבד כנעני" - קבלת עול - היא התבטלות מוחלטת. הוא מאבד את מציאותו העצמית - אין לו רצונות עצמיים, תענוג ומדות, אלא הוא מתמסר כל כולו לאדון". ולכן אין לגביו שחרור, כי: (א) עבודה זו של התבטלות
הערות
- 7. תו"ח שמות עא, ב ואילך. אוה"ת משפטים ע' א'קכז ואילך. סהמ"צ להצ"צ שם ואילך. ועוד.
- 8. גיטין יג, א.
- 9. בהבא לקמן להעיר גם מלקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 74 ואילך. וש"נ.
- 0. להעיר מהמבואר בהמשך תרס"ו (ד"ה ומקנה
- 5. ראח גב שיחות 9
- 6. רב ושלאחריו, ע"ש). וראה שם (ע' שי. ס"ע שכו ואילך) בביטול דעבד פשוט, דהוא וכל אשר לו נקנה לאדונו, והוא רק ,קנין כספו" של האדון כשורו וכה"ג - שזה נאמר על עבד כנעני (משפטים כא, כא, אמור כב, יא ובפרש"י. וראה קדושין כג, א ואילך. ועוד).
- 1. ושייך לתוכן ענין החירות, כי המדות מוגבלות בציורן, משא"כ שכל ענינו חירות (בערך המדות), כי אינו נתפס בקו אחד (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 121. וש").
- 2. המשך תרס"ו שם (ס"ע שכה ואילך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.