81

הכרחי לומר, שלמרות שגם שילה נקראת ,מקום אשר יבחר ה'", בכל זאת יש הבדל בבחירה בין שילה לירושלים.

כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר את ההבדלים בין הביטויים השונים בפרשתנו לגבי חובת ההקרבה בבית.

בתחילה נאמר בתורה'** ,לא תעשון כן לה' אלקיכם (ומשמעות מילים אלו כפירוש רש"י היא: להקטיר לשמים בכל מקום), כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם... לשכנו תדרשו

ובאת שמה והבאתם שמה עולותיכם... ". לאחר מכן נאמר< ,ועברתם את הירדן... והניח לכם...

והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה...". ומבואר ב,ספרי", ורש"י מביא זאת בפירושו על התורהי*, שהפסוק הראשון .אמור לענין שילה", והשני - ,אמור לענין ירושלים"'*.

ורואים הבדל נוסף בפסוקים: בפסוק הראשון ההתחלה והדגש הוא על האדם, ה,גברא", ,והבאתם שמה עולותיכם...", ואילו בפסוק השני ההתחלה והדגש הוא המקום .שמה

תביאו את כל אתכם...".

אשר אנכי מצוה

ויש לומר שהבדלים אלו כרוכים בהבדל כללי בין הפסוקים:

בפסוקים הראשונים פותחת התורה באיסור ,לא תעשון כן לה' אלקיכם" - ,להקטיר לשמים בכל מקום", וכהמשך ותוצאה מן האיסור באה החובה: +כי אם אל המקום..."*. כלומר, בבחירה במקום מיוחד זה, מודגש, שבכך מצוייץ איסור הקרבת קרבנות .בכל מקום", אלא רק במקום אחד שנקבע על ידי בחירת ה'.

ואילו הפסוק השני מתחיל בחובה - ,והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו לשכן שמו שם שמה תביאו...", כלומר, להיפך, .שמה תביאו" היא תוצאה מכך שזהו הי,מקום אשר יבחר ה' אלקיך בו".

ה. בחירה בשביל ישראל ובחירה מצד הקב"ה

מכך מובן, שאכן, גם בשילה היתה בחירה, אך בסוג הבחירה יש הבדל מהותי בין שילה לבין ירושלים:

בשילה היתה הבחירה במקום רק כתוצאה מן האיסור ,להקטיר לשמים בכל מקום", אשר בגללו היה הכרח