76

על כך אומרת התורה: ,ולא יקח שוחד". הקדוש-ברוך-הוא לא יקבל כופר, תחליף, אלא אם כן האדם מוסר את עצמו לקדוש-ברוך-הוא, ורק אז יש השפעה לנתינת ממון לקדוש-ברוךהוא. אך כאשר הוא .פורק עול", הרי אז ,לא יקח שוחד".

לפי זה מובן מדוע מודגש בפסוק, ורש"י מצטט זאת - ,לא יקח": אמנם, נתינת הממון כרוכה במשמעותה לנתינת עצמו - חיי נפשו, והיא ענין של קבלת עול, אלא שמשום היותו פורק עול אין נתינת הממון יכולה להוות תחליף לו. ולכן מודגש בפסוק שאין שוללים את (נתינת ה)ממון, אלא את ארקבלתו כ,פיוס" וכ,שוחד", התורה מדגישה ,ולא יקח שוחד".

ג ,לא משוא פנים" ב,מילי דחסידותא"

כל דבר - ובמיוחד הענינים של התורה והמצוות - הוא בהשגחה פרטית. אנו רואים, שענין זה, שהקדוש-ברוך-הוא ,לא ישא פנים ולא יקח שוחד" מופיע גם בסיום הפרק הרביעי של מסכת אבות: .שאין לפניו... ולא משוא פנים ולא מקח שוחד".

ולפי הסדר של ,יש נוהגין":? ללמוד

פרקי אבות ,כל שבתות הקיץ", יוצא (בחלק מן השנים), שהפרק הרביעי נלמד בשבת פרשת עקב.

וכאן רואים, שדוקא לפי פירוש רש"י בפשוטו של מקרא, מבוארת ומתורצת השאלה: מה מחדשת המשנה על הפסוק המפורש בתורה!

אלא, ההבדל ביניהם מובן לפי האמור לעיל:

בתורה מופיע פסוק זה בפסוקים שמדובר בהם על מצב של ,ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך...", ומשום כך הכרחי להסביר, כדלעיל, שהמילים .ולא יקח שוחד" מהוות המשך לענין הכללי של קבלת עול מלכות שמים. ולכן רש"י

שדרכו היא בדרך הפשט - מפרש: ,לא ישא פנים - אם תפרקו עולו, ולא יקח שוחד - לפייסו בממון".

לעומת זאת תוכנן של משניות פרקי אבות היא ,מילי דחסידותא"?, ולכן הכרחי לומר, שהנאמר שם על הקדושברוך-הוא ,שאין לפניו... ולא משוא פנים ולא מקח שוחד", מבטא עניץ שונה, ומדובר שם על שומר תורה ומצוות, אשר דורשים ממנו גם דרגה של ,מילי דחסידותא".