74

שוחד", שקרבן אינו מכפר אלא עם תשובה?

ועוד - לא ייתכן לומר שרש"י מתבטא במילה ,בממון" משום שאצל בני אדם נפוץ לשחד בדרך כלל ,בממון"" - כי: א) גם אצל בני אדם קיים ,שוחד דברים" ,!5 וכדומה. ב) ועיקר: עדיין נשארת השאלה על הפסוק - מדוע מתבטאת התורה במילה ,שוחד" שמשמעותה בדרך כלל .בממון", ואינה משתמשת בביטוי שמשמעותו .במצוות" וכדומה?

ד. דוקא כאשר ,פורקים

ההסבר לכך הוא:

הכוונה בפירוש רש"י כאן מובעת בדיוק בלשונו - ,אם תפרקו עולו", ולא אחד מהביטויים האחרים המופיעים בפרשת בחוקותי וכדומה.

אין מדובר כאן על אי קיום מצוות רגיל, ועשיית עבירות ר"ל,

שהרי במקרה כזה מבקשים מהקדוש-ברוך-הוא, ואף הכהנים מברכים ש,ישא ה' פניו אליך", שה' יכבוש את כעסו ולא יעניש -

אלא כאן מדובר על פריקת עול - על מי שמסיר לגמרי מעצמו את עולו של

הקדוש-ברוך-הוא ר"ל, הוא חדל להיות עבד ה', ולהיפך'', הוא חש עצמו חפשי לנהוג כרצונו ואומר ,בשרירות לבי אלך"?'. עליו אומרת התורה ,לא ישא פנים": עמו ינהג הקדוש-ברוך-הוא בחומרה, ולא יוותר.

ההכרח לפירוש זה נובע מתוכן הפרשה באופן כללי:

הפרשה מתחילה3' במילים ,ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה...". ורש"י מפרש: ,אף על פי שעשיתם כל זאת עודנו רחמיו וחיבתו עליכם, ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה...".

מיד בתחילת הפרשה מודגש, שהקדוש-ברוך-הוא אכן נושא פנים לישראל, ,אף על פי שעשיתם...", והוא דורש מהם רק ,ליראה...".

ולפיכך, כאשר נאמר לאחר מכן בפסוק ,לא ישא פנים", הכרחי לומר, שמדובר כאן על ההיפך מענין זה - כלומר, במקרה שבו אין ,,ליראה...".

ולכן מפרש רש"י ,לא ישא פנים - אם תפרקו עולו". כדלעיל.

ה. נת'נת ממון - כופר נפש לפי זה מובן מדוע אין רש"י יכול