71
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה'", כפי שמציין אדמו"ר הזקן בשולחנו", שמן המילים ,על הארץ הטובה" אשר בפסוק לומדים שמן התורה צריכה ברכת המזון לכלול ברכה ,על הארץ ועל המקדש (ירושלים)".
לעומת זאת ברמב"ם9, כאשר הלימוד של הלכה זו אינו כתוב':, מצוטטות רק המילים ,וברכת את ה' אלקיך" - ללא הוספת ,וגו'", כי הלכה זו ש,מצות עשה... לברך אחר אכילת מזון", קשורה רק למילים ,וברכת את ה' אלקיך"":.
ואילו בסידורי, כולל סדר ברכת הנהנין, כאשר הטעמים מובאים רק כדי להבהיר את ההתנהגות למעשה, אין צורך לצטט פסוקים.
לעומת ואת מביא אדמו"ר הזקן את הפסוק בעניננו, כי הפסוק מביע את
המשמעות של ההלכה, הנובעת מטעמה, שהכוונה היא ליתר הבנה, חיות ותענוג בהנהגה זו.
הטעם והמהות של ברכת המזון הוא ,ואכלת ושבעת וברכת את ה'": כאשר האדם שבע, עליו לברך ולהודות על כך לקדוש-ברוך-הוא.
וזוהי הקדמה להמשך הסעיף לגבי כל ברכות הנהנין = .וכל הנהנה מן העולם הזה... כאילו נהנה מקדשי שמים" - כיון שמתעתדים ליהנות מדבר השייך ,,לה'", יש לברכו על כך, בדומה לברכת המזון, שבה השביעה מחייבת ברכה.
ולכן משמיט אדמו"ר הזקן את ,וגו'", כי המשמעות של ברכת המזון אינה קשורה להמשך הפסוק, ואפילו לא למילה ,אלקיך".
ואדרבה: לא זו בלבד שאין הכרח במילה ,אלקיך" לצורך ידיעת מטרת הברכה, אלא מילה זו באה ללמד אודות סוג ברכה ההפוך מברכת המזון וברכת הנהניך".
נאמר בתוספתא9י שמהמזילה
הערות
- 4. סקס"ח ס"ח, ר"ס קפז - מברכות מח, ב. תוספתא שם רפ"ו.
- 5. הל' ברכות רפ"ב.
- 6. להעיר מכס"מ שם (ה"ב. וכ"ה בב"י לטאו"ח סקצ"א) דלהרמב"ם הנך קראי אסמכתא בעלמא נינהו. אבל כוונתו רק בנוגע למנין הברכות (שאינו מה"ת), כי ,מן התורה הי' די בברכה א' מעין שלש" (שו"ע אדה"ז סקס"ח שם (ובקו"א). סקצ"א).
- 7. וצע"ק שהרמב"ם מביא גם תיבת ,,אלקיך" (ואולי מפני שהיא סיום הענין) - ויש לברר בכת"י וכו'. וראה לעיל הערה 7.
- 8. אבל ראה ב,,השכמת הבוקר" שלשה פסוקים!
- 6. וי"ל הטעם מפני שזהו מעין פתיחה לכל ההנהגות והתפלות (הסידור). ויתרה מזה - חלק וחלק עקרי בהן.
- 7. ועפ"ז יובן ויומתק זה שלא נקרא ,הלכות השכמת הבוקר".
- 8. עקב א שיחות 6
- 9. ועפ"ז מובן ג"כ הא שלא העתיק אדה"ז תיבת ,,אלקיך" בשולחנו (דלכאורה הו"ל להעתיק ,אלקיך" (כברמב"ם) ואח"כ להוסיף ,וגומר") - כי זה שהביא הכתוב בשו"ע הוא - (בעיקר) מפני שהוא טעם ההלכה (כנ"ל), ובטעם ברכה זו תיבת ,אלקיך" מיותרת ו(גם) הפכית, כבפנים (משא"כ ברמב"ם שלא כתב (ובפרט כאן) טעם ההלכה (כנ"ל הערה 8) העתיק גם תיבה זו).
- 0. ברכות פ"ו, ג. ברכות מח, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.