67

מקדשי שמים שנאמר" לה' הארץ ומלואה". ובהלכה זו קיים אותו הבדל באופן הפוך: בשולחן ערוך אין אדמו"ר הזקן מוסיף לאחר הציטוט מן הפסוק את המילה ,וגו'""', ודוקא בסדר ברכת הנהנין הוא כן מוסיף ,וגו'"

למרות, שלכאורה, נראה שאלו הם שינויים קלים, הרי ביודענו עד כמה מדוייקת לשונם של הרמב"ם ושל אדמו"ר הזקן ובמיוחד בעניננו, כאשר אדמו"ר הזקן משנה את הלשון שהוא מצטט מן הרמב"ם, וכן הוא משנה את לשונו שלו בשולחן ערוך - הרי בודאי יש בשינויים אלו משמעות.

ב. לשם מה צריך לציין ,לברך את ה'"ז

לגבי ההבדל הראשון בין לשון הרמב"ם לבין לשונו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ניתן להסביר:

הרמב"ם אומר רק ,לברך", ללא התוספות ,את ה'", כי ב',כותרת"'' של הלכות ברכות הוא אומר ,מצות עשה אחת, והיא לברך את השם הגדול והקדוש אחר אכילה", ולכן אין הרמב"ם צריך לחזור ולומר ,לברך את

ה'" בהלכה עצמה', ובמיוחד כאשר זוהי ההלכה הראשונה בהלכות ברכות, המופיעה מיד לאחר ה,כותרת" הזאת.

ואילו בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, כאשר אין הקדמה כזו, הוא אומר בהלכה עצמה שמצות העשה היא ,לברך את ה".

אך יש להבין: מדוע צריכים הרמב"ם (בכותרת) ואדמו"ר הזקן לציין בכלל ש/מצות עשה... לברך את ה", והרי הדבר נאמר במפורש בפסוק המצוטט כאן ,וברכת את ה"?

ומצד שני, אם אכן יש צורך להדגיש זאת, הרי קשה, כאמור לעיל בסעיף א, מדוע אדמו"ר הזקן משמיט זאת בסדר ברכת הנהנין?

ג. סדר ברכת הנהנין - הוראות למעשה

כדי להבין זאת יש להסביר את ההבדל שבין מטרת החיבור של (הרמב"ם ו)השולחן ערוך לבין מטרת כתיבת סדר ברכת הנהנין:

ספרי הרמב"ם והשולחן ערוך חוברו כאוסף של פסקי הלכות. ההבדל ביניהם הוא רק בכך, שהרמב"ם הוא ,מקבץ לתורה שבעל-פה כולה"* - כולל ההלכות שאינן נהוגות בזמן הזה,