62
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי תתן עיניך בנוי, והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה";
[ובכך מתורץ בפשטות מה שהירושלמי מקדים את ה,כאורות" ל,נאות" - משום שזהו בהתאם לסדרם במשנה: תחילה האמירה ,אל תתן עיניך בנוי", ולאחר מכן ,תן עיניך במשפחה"].
לעומת זאת הבבלי, מוסיף (פרטי) אמירות חדשות שאינן מוזכרות בפירוש** במשנה.
במילים אחרות: המשנה - מתארת אמירה כללית, אותה נהגו לומריי כל בנות ירושלים - ,בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך כו'";
ועל כך באים הביאורים בגמרא:
בירושלמי מפורט, כי אף שאת המילים ,בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך" אמרו כל בנות ירושלים?:, הרי המילים הבאות במשנה - ,אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה", הינן שתי אמירות נפרדות: ה,כאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי", ואילו ,נאות - כל סוגי בעלות מעלה - היו אומרות תן עניך במשפחה".
ט"ו באב גב
ובבבלי מוסיפה הגמרא יתר על כן, אשר מלבד האמירה הכללית המופיעה במשנה* - הייתה כל קבוצה מבנות ירושלים מוסיפה אחר כך עוד אמירה פרטית, בהתאם למעלה הפרטית הקיימת אצלה!*.
,שא נא עיניך" - להביט על שורש הדבוים למעלה
על פי הנ"ל - שבירושלמי האמירה של ה,נאות" (,תן עיניך במשפחה") היא אותה אמירה המופיעה במשנה - מתורץ מה שהירושלמי. אומר, כי הנאות נהגו לומר (לא ,תן עיניך" במעלות הפרטיות שלהן, כי אם) ,תן עיניך במשפחה". וההסבר בזה:
הכוונה באמירה זו - כפי שהיא מופיעה במשנה - היא להדגיש, שבנות ירושלים מרגישות כי כל המעלות הקיימות אצלן, אינן המעלות שלהן - לא ,כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"* - כי אם, שהן ניתנו להן.
הערות
- 8. באליהו רבה (שבהערה 18) שג' אמירות נאמרו (נרמזו) במשנה. אבל ראה בארוכה לקו"ש חי"ט שם (ע' 88) שמסתימת לשון המשנה משמע שהנאמר במשנה נאמר ע"י כל בנות ירושלים, עיי"ש.
- 9. בא"ר שם שרק ה,יפיפיות" אמרו זה. אבל ראה הערה שלפנ"ז.
- 3. שיחות
- 0. ועפ"ז, גם להבבלי, הכוונה במשנה היא כמו הביאור בירושלמי. - ועפ"ז יומתק שינוי הלשון בבבלי: במשנה אומר ,אל תתן עיניך בנוי". ובגמרא משנה ל,יפיפיות .. ליופי" - כי במשנה היא אמירה כללית דכל בנות ירושלים (שיש להן מעלות), ובגמרא הכוונה ליפיפיות כפשוטן (ע"ד הנ"ל סעיף ד בהחילוק בין הבבלי וירושלמי).
- 1. ראה גם לקו"ש [המתורגם] חי"ט שם ע' 89 ואילך (ושם נת' באופן אחר קצת).
- 2. פרשתנו ח, יז. וראה סמ"ג מל"ת סד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.