60

עד לקוטי התלמוד הבבלי והירושלמי - ביחס לנידוננו:

במשנה (שהיא ,,דיבור קצר", כנ"ל) מובא רק הכלל ש,,בנות ירושלים .. היו אומרות .. אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה" - ללא פרטים; הפרטים בזה - מובאים רק בגמרא, שם מופיע פירוט של הסוגים ב,,בנות ירושלים".

ובפירוט זה הוא ההבדל בין הבבלי והירושלמי: בירושלמי, שם מבוארים העניינים באופן כללי יותר, מחלקים את הבנות לשני סוגים כללים; אך בבבלי מפרט שני סוגים אלו באופן מפורט יותר, כך שישנם (שלושה או) ארבעה סוגים.

בכך מבואר גם שינוי הלשון בין הבבלי והירושלמי: בבבלי נאמר הלשון ,יפיפיות .. ליופי", ואילו בירושלמי הלשון ,,נאות" - שהחילוק ביניהם הוא: כאשר משתמשים בתואר. ,יופי", הכוונה היא בפשטות': - יופי הגוף או הפנים; לעומת זאת ,נוי" - הוא תואר כללי העשוי להתייחס לכל סוגי המעלות, הן מעלות גשמיות והן מעלות רוחניות.

וזהו ההבדל בין הירושלמי והבבלי: הירושלמי מחלק את בנות ירושלים לשני סוגים כלליים: אלו שיש להן מעלה, ,נאות" - ו,כאורות"; לעומת

ט"ו באב גב

זאת בבבלי, סוג ה,נאות" עצמו מתחלק לשלוש סוגים: ,נאות" מצד יופי הגוף והפנים - ,יפיפיות"; ,,נאות" מצד יחוס - ,מיוחסות"; ולפי גירסת ה'עין-יעקב' - ,,נאות" מצד זה שהן "עשירות", ויש לומר שהמעלה בזה אינה כל כך ה,עשירות" מצד עצמה; אלא שאין בהן ,עניות מנוולתן", ואדרבה - קיים אצלן ,דירה נאה וכלים נאים" שהם ,,מרחיבין דעתו של אדם"?י.

ה. הדגשת הירושלמי כי כל המעלות באות מה,משפחה"

ברם, על פי המבואר לעיל, מתחזקת השאלה שהובאה לעיל (בסעיף ב') על הירושלמי: אכן ,גאות" כולל גם יחוס - אך הוא כולל (ובעיקר) ,,יפיפיות" וגם ,עשירות", וכיצד ניתן לומר לגביהן /,תן עיניך במשפחה"?

והביאור בזה: כל סוגי המעלות הללו, אינן עניינים שבנות ירושלים ,התייגעו" והשיגו בכוחות עצמן, אלא, דברים שקיבלו מהוריהם ומשפחתם:

,מיוחסות" הרי הוא בפשטות עניין הבא בירושה; ,עשירות" - בת ואשה כשרה (בנות ישראל, ועל אחת כמה