54
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וצדקה - בענין הקרבנות
גדולתה של צדקה זו היא הן בכמות - שזוהי צדקה עבור כל יחיד ועבור כלל ישראל, ומאפשרת את הקרבת קרבנות היחיד והצבור. והן גדולה באיכות, סוג אחר של צדקה, כי לולא כריתת העצים עד ט"ו באב אין לאחר מכן עצים הראויים למערכה.
ובכך מובן הסברו של רבי אליעזר הגדול: ,מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה" - אין עצים הראויים למערכה, ולפיכך מובנת חשיבותה הגדולה של כריתת העצים הנשלמת עד ט"ו באב%.
ולכן מובן, שבכך מושגת השלימות של (בנין ה)בית המקדש: ביהמ"ק נבנה כדי שיהא .בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות"* - וזה נעשה אפשרי ומושלם דוקא בחמשה עשר באב, שאז מסיימים לכרות את העצים למערכה, ועל ידי כך זהו ,,בית לה' מוכן להיות מקריבים בו קרבנות", מוכנים גם העצים להקרבת הקרבנות עד חודש ניסן שלאחר מכז*.
ט"ו באב א שיחות 6
,תבר מגל" - שלימות תכלית בניית בית המקדש
על כך מוסיף רב מנשיא .וקרו ליה יום תבר מגל", שעל ידי הפסקת כריתת העצים למערכה מתחדש ענין עמוק יותר בשלימות של בנין הבית, בנוסף לכך שעל ידי ה,מצוה גדולה" נעשה .בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות"
לגבי איסור נגיעת ברזל באבני המזבח, שבעקבות ואת האבן נפסלת ואסור לבנות בה מזבח, נאמר במשנהי
עצים למערכה" מודגש א) ענין האחדות - היפך דשנאת חנם ביותר, כנ"ל בפנים. ב) גם ענין דבנין הבית מודגש יותר, כי: 1) כריתת והכנת עצים למערכה הוא מעשה בפועל וחלק מהמערכה והקרבת הקרבנות*. 2) ענין הא' שבהמ"ע הוא ,לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות", ואח"כ ממשיך ,וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה". ועוד ועיקר, גם השלימות דחוגגין שצ"ל עולת ראי' - ולא יראו פני ריקם** - בא ע"י כריתת עצם למערכה כו'.
1 מדות פ"ג מ"ד. מכילתא ופרש"י יתרו כ, כב. וראה חינוך מצוה מ.
הערות
- 1. ממי לקח כו' כגון לשכת חשאים שהיתה במקדש כו'" (רמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ח).
- 8. ראה גם לקו"ש ח"ד [המתורגם] (ע' 85 ואילך), ח"ט [המתורגם] (ע' 91 ואילך), לענין נדבת עצים בט"ו באב, כ"ף בו וכו' שבמשנה תענית שם.
- 9. רמב"ם ריש הל' בית הבחירה.
- 0. ואף שגם בהטעם ש,יום שביטל כו' שלא יעלו ישראל לרגל" מודגשים ב' הענינים (כנ"ל הערה 62), מ"מ בהטעם דיום שפסקו מלכרות
- 5. *) משא"כ יום שביטל .. שלא יעלו ישראל לרגל: א) שלא הי" בזה פעולה (ושייכות לבנין הבית). ב) .אמר לאיזה שירצו יעלו", וגלו ישראל בימיר,.על ידי ששמט את הקולר מצוארו ותלוי בצואר הרבים לא אמר כל עמא יסקון אלא מאן דבעי מיסוק יסוק" (ירושלמי תענית שם. איכ"ר שם).
- 6. **) והבא ולא הביא עולה לא דין שלא עשה מ"ע אלא עובר על ל"ת שנאמר ולא יראו פני ריקם (רמב"ם הל' חגיגה בתחלתו).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.