52
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
02" לקוטי
התבטל המחסום של ,לא תסוב נחלה ממטה למטה אחר"%, אשר כתוצאה מכך ..הותרו...", מביא לעילוי ומעלה בכניסה ובהתיישבות בארץ*, ולכן עשאוהו יום טוב.
ההסבר לכך הוא: כל עוד חל האיסור ,לא תסוב נחלה..." כל חלק בארץ ישראל חייב להשאר אצל השבט שהוא ניתן לו מלכתחילה, הרי אז: לגבי חלק זה לא היתה לשבט בעלות מושלמת - כי הוא לא יכול היה להעביר זאת לשבט אחרל*.
לגבי שאר החלקים בארץ ישראל - אין לשבט קשר אתם בכלל, ואפילו לא אפשרות לבעלות, הוא אינו ראוי
ט"ו באב א
לבעלות על החלקים האחרים. לכל שבט היה רק חלקו המסויים*'.
כשבטל האיסור - חלה בעלות שלמה בחלקו של השבט, וכל אחד ואחד ראוי לבעלות בכל ארץ ישראל.
ויש לומר שזאת בדוגמת ומעין שני האופנים של בעלות בני ישראל על ארץ ישראל - באופן של ירושה ובאופן של מתנה": מצד הירושה, שסיומה הוא כשמחלקים אותה לגמרי ליורשים, ההדגשה היא על חלק מסויים לשבט מסויים**. ומצד המתנה שבנתינת ארץ ישראל, הרי להיפך - ,כל הנותן בעין יפה נותן"*, נתן הכל, והנתינה היא בשלימותה*. ואפילו כאשר קיים
הערות
- 1. משאר יו"ט (אלי' רבה סי' תקפ סק"י הובא בענף יוסף בע"י תענית (וראה עיון יעקב). מהר"ץ חיות שם. שו"ת פנים מאירות ח"ג ס"ז. וראה שו"ת חיים שאל סנ"א. וראה גליוני הש"ס להר"י ענגל חגיגה כו, א. ובכ"מ). ובצפע"נ השלמה (טו, ג. הובא בצפע"נ כללי התוהמ"צ ע' ח סי"ז): וזה ר"ל התוסי תענית כו' על ט"ו באב דהיינו יו"ט ר"ל היום גופא נעשה יו"ט ושוב לא שייך בטלה מגילת תענית כו' (וראה המשך לשונו - הובא לקמן הערה 58 בסופה). וראה שיחת ט"ו באב תשמ"ב.
- 3. מסעי לו, ט. וראה בפרטיות בהמובא באנציקלופדי' שם בתחלתו אם עמדו והתירו או שקיבלו מתחלה שהאיסור הי' רק לדור ההוא. ואכ"מ.
- 4. עפ"י המבואר בפנים מתורץ מה שהקשה מחדא"ג ב"ב שם ובגבורת ארי' תענית שם.
- 5. אף שי"ל שאין זה חסרון בבעלות אלא ארי' הוא דרביע עלי'. וצ"ע מאי בינייהו. - וראה לקמן בפנים.
- 6. להעיר ממעלת דלא נתחלקה לשבטים (בעל ההפלאה בספרו פנים יפות (פינחס כו, ה). ועוד. וראה ג"כ ירוש' ב"ק פ"ז ה"ז (וראה ירוש' חגיגה פ"ג ה"ו) עה"פ שחוברה לה יחדיו - ,עיר שמחברת ישראל זה לזה"). - שמזה יש ללמוד למעלת שאף שנתחלקה אבל לא לגמרי.
- 7. ראה ירושלמי ב"ב פ"ח ה"ב. וראה צפע"נ עה"ת לך טו, ז"ח. אלא דשם מפרש דזהו החילוק דכיבוש ראשון וכיבוש שני. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 107, 115 ואילך.
- 8. להעיר מדין המוכר קברו או דרך קברו כו' באין בני משפחה וקוברים שם בעל כרחו משום פגם משפחה (ב"ב ק, ב. רמב"ם הל' מכירה ספכ"ד).
- 9. ראה ב"ב נג, א. וש"נ.
- 0. ולהעיר מצפע"נ השמטות להל' תרומה (סב, א): ועי' במכילתא פ' יתרו דא"י נתנה על תנאי ובירוש' פ"א דקדושין וב"ב פ"ח לאחר שקראה אותה מתנה כו'. אך כך דא"י שייכא לישראל מחמת ב' דברים אחד מחמת ירושה ואחד מחמת דשייכא למין ישראל וזה לא יפקע לעולם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.