47

הערות

1. 1. *) וסיום מס' תענית
2. 1. תענית כו, ב.
3. 2. שם ל, סע"ב ואילך. ב"ב קכא, א ואילך. וראה גם ירושלמי סוף תענית. פתיחתא דאיכ"ר לג.
4. 3. כ"ה בגמרא תענית שם לפנינו. ובב"ב שם ,יום שפוסקין בו". ועד"ז הוא בע"י תענית שם ,יום שהיו פוסקין בו מלכרות עצים". וראה לקמן בפנים.
5. 4. כ"ה הגי' בע"י (תענית וב"ב) שם. ובגמ' ,,תניא". וראה דק"ס.
6. 65. כ"ה בתענית. ובב"ב ,כיון שהגיע חמשה עשר באב כו'". ומשמע קצת, שגם ביום ט"ו באב לא היו כורתים. ובדברי ר"א הגדול באיכ"ר שם:
7. 7. ניחא בחמשה עשר (מכאן ואילך תשש כחה של חמה). ובמת"כ שם מפרש, כלומר נח בט"ו בו שבו היו נוחים מלכרות עצים למערכה מפני שמכאן כו'. וראה הערה 8 ושיחת ט"ו באב תשמ"ב.
8. 6. ראה פרש"י** (ותוס') תענית שם ד"ה שכלו. רשב"ם (ב"ב שם) בסופו ,ועשו משתה ושמחה ויו"ט". ובגמ' שם ממשיך ,דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא הי' דבור עם משה" ובפרש"י ,,לפיכך יו"ט הוא". ומפורש ברשב"ם ,ולכך עשו ימי משתה ושמחה על הדיבור שחזר למשה". ובר"ג (תענית שם) מפורש ,יום שכלו מתי מדבר וקבעו יו"ט לפי שחזר הדיבור למשה". - אבל ליתא בירושלמי ואיכ"ר שם. וכן לא הובא בפיה"מ להרמב"ם (וכן בר"ח לתענית שם). וראה מאירי שם. רבינו בחיי דברים ב, טז"יז. גבורת ארי תענית שם. ענף יוסף לע"י תענית שם. וראה (ובהבא לקמן) אנציקלופדי' תלמודית ערך חמשה עשר באב. ואכ"מ.
9. 9. *) ראה מהר"ץ חיות סוף מס' תענית, שם הגדולים להחיד"א (מערכת גדולים ערך רש"י קרוב לסופ), ושד"ח כללי הפוסקים (סי"ח אות ג) - אם הפירוש לתענית הוא לרש"י.