36
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
46 לקוטי
יש להבין: מהו הקשר בין דברי רש"י בהמשך פירושו, ,כשנתן הקדוש-ברוךהוא... פתח...", לבין תחילת הפירוש ,כתרגומו אתחזיתא", והרי, לכאורה, אלה הם שני ענינים נפרדים: בתחילת הפירוש מובאת המשמעות הפשוטה של המילה ,הראת" - .התגלית"". ואילו בחלק השני של פירוש רש"י מדובר על הפסוק בכלל - שבני ישראל ראו ,כי הו" הוא האלקים...".
וכפי שרואים מסוף דברי רש" - ,לכך נאמר אתה הראת לדעת"". שהרי, לכאורה, סיום זה הוא מיותר. והכרחי לומר, שרש"י מתכוון להדגיש בכך, שבפירושו אין הוא בא להסביר רק את המילה ,הראת", אלא ,לכך נאמר אתה הראת לדעת", תוכן הפסוק בכללותו.
ואתחנן ג
ואם כך, צריך היה רש"י לחלק את פירושו לשני קטעים - דבור המתחיל - נפרדים: בתחילה היה עליו לצטט ב,דבור המתחיל" את המילה ,הראת"י בלבד, ולומר ,כתרגומו אתחזיתא", ולאחר מכן היה עליו לצטט את המילים ,אתה הראת לדעת", ולפרט: ,כשנתן הקדושדברוך-הוא... פתח..."?
ג. .הראת" - ענין שונה מ.,במצרים לע:ניך"
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
בפסוק הקודם נאמר'' .או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי... במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה... ככל אשר עשה לכם ה' אלקיכם במצרים לעיניך", ולאחר מכן ממשיכה התורה ואומרת .אתה הראת לדעת...".
בפשטות ניתן היה לחשוב, ואכן כך מסבירים מספר מפרשים"', שהמילים ,אתה הראת לדעת" מהוות המשך לפסוק הקודם, ומוסבות על הנסים והנפלאות'
הערות
- 1. שבעה רקיעים והראה להם לישראל כל מה שיש בתוכן".
- 2. בעקידה פרשתנו סוף שער פח: ,,ובמדרש מאי דכתיב חלקי ה' .. וביום מתן תורה קרע הקב"ה את השמים רבי פנחס ורבי לוי כו' אמרו כשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים שנאמר אתה הראת לדעת וגו'. אמר להם רואים אתם שאין אחר עמי". ובדברים רבה (הוצאת ליברמן - מכת"י. ירושלים ת"ש) עה"פ שמע ישראל: וביום מתן תורה קרע הקב"ה את השמים והראה לישראל מה שיש למעלן. רבי פנחס .. קרע להם הקב"ה ז' רקיעים וכשם שקרע .. התחתונים שנא' אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת אמר להם ראו שאין אחר עמי שנא' אתה הראת לדעת. וראה בהמובא בהערות שם.
- 8. ראה במפרשי רש"י (רא"ם, גו"א ועוד) כאן.
- 9. בדפוס ראשון ,לכך נאמר אתה הראת". אבל בדפוס שני וכו"כ כת"י רש"י (שתח"י) נעתקה בסוף פירוש רש"י גם התיבה ,לדעת"
- 0. ולהעיר דבא' מכת"י רש"י שתח"י הד"ה ברש"י הוא ,הראת לדעת", ועפ"ז צ"ע השייכות ד,אתחזיתא" ל,,לדעת".
- 1. ד לד.
- 2. ראה בעה"ט ד, לד. ראב"ע וספורנו עה"פ. וראה גם ד"ה אתה הראת תרפ"ט (בסה"מ קונטרסים ח"א נו, א) בתחלתו.
- 3. וכן משמע בתיב"ע כאן: אנת איתחמיתא ית פרישתא האלין, ובפי' יונתן: נסים ונפלאות אלו. ובבחיי כאן: אתה הראת אותות ומופתים שמתוכם תוכל לדעת. ולכאורה כן משמע שמפרש
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ד ע' 36
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.