33

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10\ לקוטי נקבעה צורת הולד. ואילו לפי התלמוד הירושלמי* עוסקת המשנה רק ,ביושבת על המשבר", אך לפני כן מועילה התפלה לענות מנקבה לזכר. ולפי דעה נוספת הרי .,אף היושבת על המשבר יכול להשתנות":

לפי התלמוד הבבלי, שדרך לימודו הוא* מלמטה למעלה - כלומר, שיש קושיות רבות וכדומה וצריך להגיע למסקנה הנכונה באמצעות יגיעת האדם - גם התפלה נקבעת ומוגבלת בהתאם למגבלות של המתפלל. וכיון שלפי הטבע אין הולד יכול להשתנות, לאחר ארבעים יום, מנקבה לזכר - ;הרי זו תפלת שוא".

וזהו ההסבר לתירוץ המובא בתלמוד הבבלי בסוגיא זול מדוע אצל דינה הועילה התפלה לאחר ארבעים יום, ששם התרחש ,מעשה נסים": כיון שלאה היתה מלומדת בנסים, לכן אצלה'* מסוגלת תפלה שמצד האדם להביא לידי נס.

לעומת זאת לפי התלמוד הירושלמי - ששיטת לימודו אינה* כרוכה כל-כך ביגיעה רבה של האדם, אלא היא באופן של ,אור ישר", כמתנה מלמעלה - קיימת גם בתפלה מתנת חנם שהיא ללא

ואתחנן א

שום הגבלות, עד כדי כך ש.אף היושבת על המשבר יכול להשתנות".

ח. אתערותא דלעילא שמעל לאתערותא דלתתא

ההסבר לכך בדרך החסידות הוא:

אדמו"ר הזקן מסביר בלקוטי תורה?* על הענין של ,אין ואתחנן אלא מתנת חנם", שבאמצעות כניסתו לארץ חפץ משה להביא את ישראל לדרגה הנעלית מכדי שיוכלו להגיע אליה על ידי עבודת הנבראים. ובלשון החסידות: אתערותא. דלעילא הנעלית לחלוטין מאתערותא דלתתא. וזוהי משמעות הביטוי ,מתנת חנם" - ,חנם בלא מצוות"'*: דרגה שהיא ,למעלה מעלה מבחינת המצוות".

לפי זה מובנת דעת הספרי, שלפי הפירוש ,ואתחנן" - .מתנת חנם" אין זה אחד מעשרה לשונות של תפלה":

תפלה היא עבודה של אתערותא דלתתא'*. ולכן, כדי להביא למילוי

הערות

  1. 8. שם פ"ט ה"ג. וראה אוה"ת בא ע' ערב. לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 219. ולהעיר מדרמ"צ קמה, ב.
  2. 9. ראה בארוכה שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ד ואילך. אוה"ת פרשתנו ע' עה ואילך. סה"מ תש"ח ע' 121 ואילך. ועוד.
  3. 3. שיחות
  4. 0. (בתי' הא') - אבל ראה פי' הר"ש סיריליאו (ובמאיר נתיב) לירושלמי שם.
  5. 1. להעיר מירושלמי שם: שנתפללה רחל כו' מנביאות הראשונות היתה. ולהעיר מתענית כה, א.
  6. 2. ריש פרשתנו (ג, א. ג, ג ואילך). וראה גם ד"ה ואתחנן בס' מאמרי אדה"ז תקס"ד. ובארוכה באוה"ת עה"פ.
  7. 3. ע"ד לשון חז"ל (ספרי ורש"י) עה"פ בהעלותך יא, ה - הובא בלקו"ת ג, ג.
  8. 4. כמבואר גם בלקו"ת כאן (ב, ג. ד, א). ובארוכה באוה"ת (ע' נא ואילך).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.