32
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
2 לקוטי
ה. ,רב לך"
לפי הסבר זה על שתי הדרכים להבנת תפילת משה .ואתחנן אל ה'", מובן גם ההבדל בין שני הפירושים שמביא רש"י על תשובת הקדושברוך-הוא - ,רב לך": (א) שלא יאמרו, הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן (מפציר)*י, (ב) רב לך, הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לך5.
שני פירושים אלו הם בהתאם לשני פירושים על ,ואתחנן"%*:
לפי הפירוש שמשה בקש את בקשתו כמתנת חנם ממש, ענה לו הקדושברוך-הוא שהוא צריך להפסיק את תחינתו ,שלא יאמרו החרב... והתלמיד...". כי לולא זאת, הרי משום שהוא מבקש מתנת חנם, אין גבול עד כמה פעמים הוא יכול לבקש.
ולפי הפירוש ש,ואתחנן" הוא אחד מעשרה לשונות של תפלה, אשר לה נענה הקדוש-ברוך-הוא משום זכויות המתפלל, = עונה הקדוש-ברוך-הוא ,הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לך": השכר עבור מעשיך הטובים הוא ,הרבה מזה".
ואתחנן א
4 = .קודם גזר דץן" או לאחר גזר דץ"ז
אך עדיין יש להבין: מהו, בכל זאת, הבסיס למחלוקת בין הספרי לבין המדרש, אם ההסבר של ,ואתחנן - מתנת חנם" בתפלת משה מתאר רק את לשון התפלה, כדעת המדרש, או מתאר את הרגשתו של משה שאכן אין מגיע לו שכר כלל, ולכן אין ביכולתו להשתמש בלשון של תפלה, אלא רק לבקש מתנת חנם", כדעת הספרי?
כדי להבין זאת יש להקדים ענין נוסף:
על משה רבינו נגזרה הגזירה שלא יכנס לארץ. כי מחשבת משה ש,לאחרי שכבשתי ארץ סיחון ועוג .. שמא הותר הנדר"**, הרי זה רק* לגבי שבועתו של הקדוש-ברוך-הוא שמשה לא ייכנס לארץ ישראל, אשר על כך ייתכן לומר, שהשבועה בטלה כי נדר שהותר מקצתו הותר כולו.
הערות
- 3. עה"פ (ג, כו).
- 4. סוטה יג, ב.
- 5. ספרי פינחס כז, יב (פי' קלה). וראה ספרל פרשתנו עה"פ שם.
- 6. ועפ"ז, הסדר בב' הפירושים בפרש"י עה"פ ,רב לך", הם בהתאם להסדר שבב' הפירושים בפרש"י על ,ואתחנן".
- 7. לכאורה הי' אפ"ל, דמכיון שהגזירה על משה היתה ,,למענכם" - ,,בשבילכם אתם גרמתם לי" (ג, כו וברש"י), ובנ"י לא תקנו את זה, אין תפלה (שהיא בזכות מע"ט כנ"ל) מועילה.
- 6. אבל מלשון הספרי ,היו יכולים לתלות .. במעשיהם הטובים ולא בקשו כו' אלא חנם" מוכח, שגם כאן הי' יכול לתלות במעשיו הטובים, ורק מצד ענותנותו ביקש מתנת חנם.
- 8. ל' רש"י כאן ד"ה בעת ההיא. וראה רש"י פינחס כז, יב.
- 9. בהבא לקמן ראה גו"א ושפ"ח כאן. ספרי דבי רב לספרי פינחס שם (פי' קלד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.