28
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ואתחנן
א. ,ואתחנן אל ה'"
על תחילת הפרשה - ,ואתחנן אל ה'" - מובאות ב,ספרי"' שתי דעות:
א) ,ואתחנן" - מלשון .חנם", כלומר, משה רבינו בקש מהקב"ה, שירשה לו להכנס לארץ ישראל כמתנת חנם, כי למרות שצדיקים? ,היו יכולים לתלות .. במעשיהם הטובים, (ו)לא בקשו מן המקום שיתן להם אלא חנם".
ב) ,ואתחנן" - אחד מעשרה לשונות של תפילה.
גם במדרש רבה' מובאים על פסוק זה שני ענינים אלו - ,ואתחנן" - (א) מעשרה לשונות של תפילה, (ב) מלשון מתנת חנם - אך לא כשתי דעות שונות, אלא כפירוש אחדי, של אותו בעל שמועה, וכך נאמר שם:
,אמר רבי יוחץ עשרה לשונות נקראת תפילה... ותחנונים, דכתיב ואתחנן אל ה', ומכולן לא נתפלל משה
אלא בלשון תחנונים. אמר רבי יוחץ מכאן אתה למד שאין לבריה כלום אצל בוראו שהרי משה .. לא בא אלא בלשון תחנונים". כלומר, הביטוי ,תחנונים" - (ואתחנן) מבטא תפילה ובקשה שמבקשים כמתנת חנם, משום ש,אין לבריה כלום אצל בוראו", וכפי שאומר מיד לאחר מכן רבי לוי*: ,למה לא בא משה אלא בלשון תחנונים .. במתנת חנם אני עושה עמו".
יש להבין: מהו ההסבר למחלוקת בין הספרי לבין המדרש אם אלה הם שני פירושים שונים, או פירוש אחד6?
ב. לשון .חנם" או לשון ,תחנונים"
המפרשים? מסבירים את ההבדל בין שתי הדעות בספרי:
,לשון מתנת חנם"*, הרי זה כאילו נאמר ,ואתחנם", משה רבינו בקש מהקדוש-ברוך-הוא ,לתת לי מתנת חנם". ולכן אין זה אחד מלשונות
הערות
- 1. שיחות 38
- 1. הובאו ג"כ בפירוש רש"י על התורה (בשינוי לשון. וראה גם הערה 29).
- 2. כ"ה בפירוש רש"י. ובספרי - משה ודוד.
- 3. פ"ב, א. ועד"ז בתנחומא פרשתנו ג.
- 4. ויש לומר שזהו מה שרש"י מציין ,,כדאיתא בספרי" (ולא ,מרבותינו עה"פ" - או כיו"ב) - לשלול פי' המדרש, כי גם בפשש"מ הם ב' פירושים (כדעת הספרי), ולא פירוש אחד (כדעת המדרש), כמשנ"ת בההתועדות.
- 5. ומזה שאומר ,,אמר ר'לוי" (ולא - ר' לוי אמר) מוכח שבא לפרש מילתא דר' יוחנן, ולא לחלוק עליו. וכן מוכח בתנחומא כאן.
- 6. גם ברא"ם כאן מעיר על שינוי זה בין הספרי ומדרש, אבל אינו מתרצו.
- 7. חזקוני כאן. לבוש על פרש"י כאן. וראה הערה 10.
- 8. ל' רש"י כאן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.