15

58 לקוטי שלשת הפסוקים הראשונים, שמשה רבינו אמר לישראל שהיתה זו אמירה מיוחדת מאת הקדוש-ברוך-הוא? - ,ה' אלקינו דבר... פנו וסעו... ראה נתתי... ולזרעם אחריהם" - אינו מוזכר כלל בחומש במדבר, שהוא המקום העיקרי שמדובר בו על הנסיעה ממדבר סיני. שם אומרת התורה רק*: ,ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש נעלה הענן מעל משכן העדות, ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני...".

הסיבה לכך מובנת: כאן'3: רצה משה רבינו לתאר לבני ישראל את המאורעות החל ממצבם בזמן מתן תורה ועד למצבם עתה, ,.בעבר הירדן" - בהדגישו שבעצם צריכים היו בני ישראל להכנס לארץ ישראל מיד לאחר היותם בהר סיני, אך משום חטא המרגלים הם התעכבו במדבר במשך כל התקופה הזול

דברים ג

לכן הכרחי לספר שכבר אנ, בשהותם ,בחורב", בהר סיני, הורה להם הקדוש-ברוך-הוא להכנס מיד לארץ ישראל.

ולפי זה מובנים דברי התורה ,רב לכם שבת בהר הזה": כדי להדגיש כמה עז היה רצונו של הקדוש-ברוך-הוא לאפשר לישראל להכנס מיד לארץ ישראל, כדברי רש"י*: ,וכל כך היתה שכינה מתלבטת בשבילכם למהר ביאתכם לארץ", עד אשר, בלי להתחשב במעלות הרבות שגורמת ישיבתם בהר סיני, נחשבת כל שהייה שם, ואידכניסה לארץ ישראל ל,יותר מדאי".

0 .רב" מלשון ריבוי

אך פירוש זה אינו ,חלק", כי מהביטוי ,רב לכם שבת" (יותר מדאי) מובן, שהישיבה בהר אינה רצויה - בעוד אשר שהותם בהר, כבכל החניות, היתה על פי ציווי ה'; כל עוד לא ,נעלה הענן", הקדוש-ברוך-הוא לא ציוה עליהם לנסוע משם, הרי ,שבת בהר" היה ,על פי ה'" - קיום רצון ה'. וכיצד ניתן לומר על כך ,יותר מדאי".

לפיכך מביא רש"י פירוש שני, מדרש אגדה, שהמשמעות של ,רב לכם" אינה כפשוטה - יותר מדאי -