542

במענה. למכתביו מב' תמוז והקודמיו,

תקותי שלאחרי כל הקישוים שמזכירם, סו"ס יסתדרו הדברים, אף שכנראה גם בשנה זו צריכים הענינים להעשות בדרך נס דוקא, כיון שאנ"ש אין זמנם פנוי לכגוז דא [למרות שעוררתי אותם עדו ועדנים, שסו"ס מוכרח לעשות בדרך הטבע].

במ"ש ע"ד הוראות פרטיות מכאן -- הרי עכ"פ איזו הצעה צריכה לבוא מאה"ק ת"ו, כיון שבכאן אין ידועים כו"כ פרטים חשובים וענינים פרטים שניים בחשיבות. ולכל לראש -- הראה הנסיון, שבאם מתוך הכרח נעשה דבר, התוצאה מתאימה לענין של הכרח,

אף שמהנכון הי' שתהיינה הצעות משותפות ובתור תוצאה משקו"ט ביניהם, אבל באם אי אפשרי הדבר בשו"א, יבקש כמה מהעסקנים לשלוח הצעותיהם בנפרד, ובודאי גם הוא יעשה כן, וככתבו -- בהקדם.

ופשוט שכוונתי הצעה לא רק בהנוגע לעצמו ולמקום עבודתו הוא, כ"א גם בהנוגע לשאר עניני ה...

מאשר הנני קבלת שני מכתביו, מכ"ד טבת (והקודמו) שהוא יום ההילולא של כ"ק רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע.

ונעים לי לקרות בהם, מפעולותיו בהפצת עניני יהדות. ויהי רצון שיוסיף בהם כהנה וכהנה ובכל מקום שידו מגעת,

ולשאלו פרטים בהנוגע להאמור; אופן ההפצה וכו', מובן שאין לקבוע מסמרות בזה, כיוז שתלוי באופי האישים תנאי המסיבה וכו' שבכל כגון דא אין לו לעסקן אלא מה שעיניו רואות. אלא שנצטוינו להתנהג בזה מתאים למה שנאמר ותשועה ברוב שועץ. והרי גם בהאמור יתייעץ עם צעירי אגודת חב"ד ואת"ה, ובטח ימשיך באופז כזה, שהרי להנ"ל יש נסיון בחוגים שונים וכו'.

בעת רצון יזכירו כל אלה שכותב אודותם, על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שיבשר טוב ובזה גם בהנוגע

ליום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג'מ זי"ע -- מניצול יום סגולה זה לתומ"צ. ויהי רצון שיהי' רישומו ניכר בכל השנה כולה...

(ממכתב די שבט תעו"כ)