524

שיחה ו

ו זכות

בנועם קבלתי מכבתו מי'א חשון, בו כותב אשר מבקר הוא בכפרים בשליחותו של .. . וגודל הזכות אשר בזה -- אין די באר, וידוע פתגם הבעש"ט (אשר שמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג'מ זי"ע) שכל אחד ואחת מישראל חביב אצל הקב"ה באין ערוך יותר מחביבות של בן יחיד . . .* זה לאביו שבשמים, וניחוד שהוא כותב שקשור זה ג"כ עם טרחה גופנית כי צריך לרכוב על הבהמה כו', הנה לפום צערא אגרא, ויהי רצון מהשי"ת שיראה בעיני בשר הצלחה בעבודתו בקדש זו, אשר זהו השכר היותר גדול, וכפסק המשנה שכר מצוה -- מצוה, ויומשך זה ג"כ בהצלחה בעניניו הפרטיים, ובודאי כפסק רז"ל מעלין בקדש -- יוסיף אומץ. בכל הנ"ל וכל המוסיף מוסיפין לו מן השמים בהמצטרך לו בגשמיות וברוחניות.

מאשר הנני קבלת מכתבו מט' שבט ושלפניו ושלאחריו, בו כותב ראשי פרקים מעבודתו בקדש -- בעניני...

ונעם לי לקרות בו ביחוד בהנוגע לכנוס הנוער אשר בכפר חב"ד. ובטח יתקבלו דו*ח יותר מפורטים בזה.

ויהי רצוז שיהי' הרושם מכנוסים אלו (ולא רק רושם אלא פעולות ממשיות) במשך הימים שלאחרי זה, וכמו שכתבתי כ"פ שכנוסים כהנ"ל ואפילו התועדויות יותר פנימיות הם בגדר חרישה וזריעה, ופשיטא שלאחר זה דרושה עבודה בכדי שיהי' הגדולים כדבעי ובהצלחה, וק"ל.

כנראה ממכתביו, הנה למרות כל מכתבי הזרוז והתעוררות מכאן, עד עתה לא חדרה ההכרה המוחלטת, שעניני צעירי אגו"ח הם לא בגדר חוב ומשא על חברי צעירי אגו"ח כ'א ענין של זכות. ולא עוד -- אלא שגם הצנור והכלי לפרנסה רוחנית וגם פרנסה גשמית, ופרנסה כאן -- הכוונה לכל צרכי האדם שזקוק הוא אליהם, במזון ולבוש ובית ובבני חיי ומזוני רוויחא. ואף שלכאורה פלא הדבר איך זה אין מכירים באמת זו, והרי מכבר מובנת היא ובפשיטות -- מכמה מאמרי דא'ח, שיחות וכו', הנה מאמר העולם, אויף אא מעשה פרעגט מען ניט קיין קשיא. ובפרט שהדורין מאַרקאַ הוא באמצע. אבל ידיעה זו עצמה -- הרי צריכה להקטין את ההעלם וההסתר, ואדרבה להפוך החשוכא לנהורא, וע"ד המבואר באגה"ק סי' כ"ה בסופו בפירוש הכתוב אשר שלט האדם באדם לרע לו, דהיינו שעי"ז עצמו מתעורר