516

.. . ובמ"ש אודות הטבת בריאות של פב"פ תחי' וכו' -- תיח על הבשו"ט בזה. ועיד דברי הרה"ג הרה"ח הרה"צ ר' הלל מפּאַריטש שכל ענינים שעושה הוא לתכלית הפנימי בעשי' -- אַז עס זאָל זיך אָפלייגין א וואַרט חסידות, בודאי כן הוא בפעולותיו הוא -- ובהידיעות המגיעות אליו וכהג"ל, שמנצלם גם לעיקר תפקידו בדרא דעקבתא דמשיחא דפועלי דיממא אנן, הפצת מעינות תורת החסידות עד שיגיעו גם חוצה. ולא להניח מקום לכל ענינים המבלבלים מזה, אפילו אם אפשר להלבישם שנעשה זה משום קנאות לחסידות, כי עבודתנו אפשר שתעשה עי"י פעולות בהקו דועשה טוב ובד"מ ילך הרע והלעו"ז הלוך ופוחת, כי הרי מעט אור דוחה הרבה חשך -- עאכו"כ הרבה אור, וביחוד מאור שבתורה זוהי פנימיות התורה. וכמו שכתבתי לאיזה מאנ"ש, שלא יניחו להמשיך את עצמם בשקו"ט של מלחמה עם המנגדים, כי חבל על הזמן, ובודאי שזהו מתחבולות הלעו"ז לבלבל עבודת הפצת המעינות ע"י נסיוז להמשיך את העובדים בזה לטענות ומענות ולמחלוקת וריבות אודות קדושת תורת הדא"ח, ובמילא ימעט זמן הפנוי לתכלית העבודה ועיקרה הפצת לימוד החסידות בכל מקום.

(ממכחב כ"א שבט תשי"ז)

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מכ"ג אד"ש. ובמה ששואל איך להשפיע על אנרך פלוני, מובן שאין בזה כללים קבועים כמסמרים, כי תלוי הדבר בתכונת נפש האיש עליו רוצים להשפיע. ובכל אופן כפי שרואים ברובא דרובא, אין דרך הוויכוחים אופן להשפעה. וע"ד מרז'יל כל דפשיט מעלי טפי. ואפילו אם הנ"ל רוצה להתווכח, יש להסבירו שיכול לעשות זה לאחרי איזה זמן ולאו דוקא בעת התחלת קנלת ההשפעה. וההשפעה תהי' ע"י לימוד תורת החסידות והסברת עניני' ע"י דבור אין דעם אֶרום פון חסידות. ומהנכון שיתייעץ עם עוד מי המכירים את הנ"ל ותכונות

נפשו, וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ... (ממכתב ב' ניסן תשי"ז)