492

לאחרי הפסק ארוך, נתקבל מכתבו מר"ח חשון, בו כותב מפעולותיו בשטח החינוך ובענינים רוחנים בכלל.

ומובן שבעיקר נעם לי לקרות, ע"ד שיעוריו בקבוצת נוער ההולכת ומתרבה בכמות, ובודאי גם באיכות, אף שכמובן זהו מסובך יותר לראות בעיני בשר. ותקותי חזקה, אף שאינו מזכיר עד"ז, אשר בביאורו י'ג העיקרים וכו' -- מנצל כל הזדמנות לקשר הענינים עם מעשה בפועל, ועוד יותר -- בהנוגע לחיי היום יומים. ובפרט שכפס"ד המשנה -- המעשה הוא העיקר, שהוא לא רק חלק בפ"ע -- אלא מוכרח לקיום כל הענין כולו. ועיין ג"כ אגה"ק לרבינו הזקן סי' כ'א. ומובן ג"כ שהביטוי לעיל, מנצל כל הזדמנות -- כולל גם לראות ליצור הזדמנות, כיון שהזדמנות הכללית, ז. א. פגישתו עם הקבוצה -- מספיקה להעמיד הדרישה להוראה בהלכות הצריכות בחיי היום יומי, וק"ל.

וכל הנ"ל אמור ג"כ בהנוגע לביהכ"נ, אשר ממשיך שם לאחרי היותו בו בימי המועדים דחדש תשרי, ועל כל האמור קאי פס"ד רז"ל יגעת ומצאת. ובהנוגע להשומעים, אפילו אם נמצא בהם כאלו, המקיימים בפועל אני ישנה בגלותא, בודאי

ויהי רצון שיוסיף בהנ"ל מתאים לדרישת השעה והסיסמא של שנה העברה וגם דעתה -- דופרצת וגו', והרי נתוסף גם הענין דשנת המאתים של הסתלקות הילולא

של הבעשיט, אשר לכשיפוצו מעינותיו חוצה -- קאתי מר דא מלכא משיחא. (ממכתב ג' מ"ח תש"כ)

במענה למכתבו מכ' תמוז, בו כותב אודות הענין דמסבות שבת וכן ההכנות לימי החופש, ונעם לי לקרות במכתבו ע"ד הסברא לקבוע לימוד בתוה"ק בימי החופש באופן מורחב, וגודל התועלת בדבר מובנה וגם פשוטה, שמזה מובן שכדאי השתדלות ועד כדי יגיעה, בכדי להביא הדבר לפועל. ויהי רצון שיצליח בזה, ומובן שזה יוסיף בברכת השי"ת והצלחתו בעניניו הפרטים, ובזה התקדמות והצלחה בלימוד התורה לעצמו וקיום המצוות בהידור.

בשאלתו שישנם כאלו שמסכימים ללמוד עמו ובתנאי שלא ידבר עמהם בענינים שבפועל.

לפלא תנאי זה, והרי יכול להסבירם שאפילו כשמדברים בענינים של פועל -- הרי הברירה היא בידם לעשות כפי שיחליטו הם, ואם כן אין מפסידים דבר ע"י דיבור עמהם, ואדרבא מרוויחים, שהרי אפשר שבדבריו תהיינה נקודות חדשות וביאורים שלא שמעו אודותם עד עתה, ועי"ז יובן להם הענין יותר,