489

במענה על מכתבו מיום הבהיר י"ט כסלו. הוא יום גאולת רבנו הזקן בעל התניא קדישא -- פוסק בנסתר דתורה -- והשלחן ערוך -- פוסק בנגלה דתורה -.

בו כותב אשר מסדרים הרצאות דתיות, היינו בעניני תורה, ביום הש"ק והרצאות אלו מסייעות לשיפור המצב הדתי בעירם. ויש מעוררים על זה, כיון שבשעה זו מתקיימים גם שיעורי לימוד תורה בבתי כנסיות בעיר וחוששים שמא תוחלש ההשתתפות בשיעורי תורה הנ"ל ע"י ההרצאות הנ"ל.

והנה ברי ושמא -- ברי עדיף. והרי ודאי הוא אשר ההרצאות בעניני תורה הנ"ל עוזרות לשיפור המצב הדתי, והמשתתפים בהם רבים הם, ובמילא יש לחזקם וגם להרחיבם עד כמה שאפשר. והחשש דשמא הנ"ל, הרי נוסף על המעלה להוציא יקר מזולל (ב"מ פ"ה ע"א), הנה הרצאות אלו כוללות בתוכן הן תורה הן יראת שמים, היינו לימוד ע"מ לעשות בקרוב, שלולא הלימוד המעשה בספק מוטל, ולכן יש להם דין קדימה. ובפרט שבהשתדלות קלה -- יש לשנות זמן שיעורים הנלמדים לאחר תפלת שחרית, כיון שהנדון הוא באנשים הרוצים ללמוד ואין נזקקים להשתדלות בזה.

בהנוגע למה שכותב אודות המועדון, ששם תערובות נערים ונערות אף שנקרא מועדון דתי. הנה הראה הנסיוז שבהשתדלות המתאימה, בדרכי נועם אבל בתוקף הרצון, מצליחים לבטל התערובות. ואין הדבר תלוי אלא ברצון המשתדלים בזה.

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש, להציל נפשות ישראל מגלות קשה בחומר ובכל עבודה המפרכת את הנשמה, ומשקעת אותה בבנין ענינים שכמרז"ל קמעא קמעא מתרוסס. ואפילו המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ועאכו"כ נפשות רבות, והשי"ת יצליחם

(ממכחב א' טבת תשט")

מאשר הנני קבלת מכתבו מטו"ב טבת, ות"ח על כתבו אודות התועדויות בזמנים שונים. ובודאי גם להבא יעשה בזה, ויזרז גם אנ"ש השייכים לזה שכן יעשו, ות'ח מראש,

נהניתי ממה שהזמינוהו להרצאות בפני חוגים שונים, ובודאי ישתדל באופן דיפלומטי שיזמינוהו לפעמים תכופות (ומה שכותב הנני באופן דיפלומטי, הוא כדי לייקר את הדבר אצלם שלא יהי' באופן שהוא שלאָגט זיך אָן. ומזה מובן ג"כ שלא