483

ובפרט שידוע כח התורה, ש,המאור שבתורה מחזירו למוטב". והרי זה כולל -- כל אדם, ואפילו הגדול והשלם ביותר, כיוז שבכל עניני טוב וקדושה הקשורים בתורה שאינסופיים הם, שהרי התורה מקורה וקשורה היא בהקב"ה שהוא ,אין-סוף", תמיד יש מקום להוספה, ובמילא יש מקום לכל אחד, אפילו הגדולים באנשים, לחזור למוטב בכמה שטחים.

ולמותר להדגיש שבענינים כאלה יפה שעה אחת קודם, אפילו בשנים כתיקונן, על אחת כמה וכמה בימינו אלה, כשרוחות בלתי רצויות מנשבות ברחוב, ואפשר שיש בזה, לפעמים, פקוח נפש ברוחניות.

נקודה מיוחדת בהאמור בנוגע לארצנו, שהתורה מעידה עלי' שהיא ארץ אשר = תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. ולצערנו הכי רב, מפני סבות שונות ומשונות המצב הרוחני אינו מניח את הדעת, ואין להאריך בדבר המצער. הרי כל ענין של הפצת התורה, שבלשון מורנו הרמב"ם זאת התורה לא תהא מוחלפת, כי נצחית היא, הניתנה מה' שהוא נצחי, והיא שעושה את עמנו לעם נצחי, עם עולם, הרי זה מוסיף חיזוק ועידוד להפרט ולהכלל לשים מבטחם בתוקף בה' שומר ישראל, שלא ינום ולא יישן. ואם נאמר על עמנו בני ישראל כי אתם המעט מכל העמים, הרי זה רק בכמות, אבל מצד האיכות, שנתגלית בשלמותה על ידי הקשר עם איכות ונצחיות התורה, התגבר עמנו על כל רודפיו ושונאיו ואדרבה -- יצא מחוסן וחזק יותר.

ידועה ההלכה אשר אין מקום לנתינת תודה על קיום מצוה, שהרי עצם קיום מצותו של הקב"ה הוא האושר הכי גדול. אבל יש מקום לנתינת תודה על גודל הקורת רוח שגרם לי ובודאי לעוד כמה וכמה משלומי אמוני בני ישראל על ידי פעולותו האמורה. ויהי רצון שזה יעורר אותו לנצל כל אפשריות שבידו כהנה

וכהנה... (ממכתב ראש חודש אלול, ה'תשל*ה)

מאשר הנני קבלת מכתבם, בו כותב ר"פ מפעולותיהם במשך ימים שעברו, ובטח במכתבם הבא תהיינה גם הנקודות של השקו"ט בינם ובין הבע"ב שי, ובהמשכה שלהן מהכח לפועל ואופן פעולתם בקהלתם עתה,

ויהי רצון שיהי' כל זה בהצלחה גדולה ובעבודה מסודרה בהנוגע לאנשים נשים וטף, והרי זכות הרבים מסייעתם, וברכות רבותינו נשיאינו -- זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.