478

במענה על מכתבו מכ"ה שבט והקודמים, כן נתקבלו הפ"נ שלו ושל ב"ב שיי, נהניתי לקרות בו שגם הם רואים התפתחות הישיבה, ובודאי יוסיפו בעסקנות בזה להבא, ובמילא תתוסף בההתפתחות והתוצאות כ"פ ככה. ומה שכותב שחסר משפיע נדבעי כו' וכו' -- הנה אם היו מתחשבים בהענינים החסרים תמיהני אם מי שהוא היי נגש לעבודה, כי הרי אין שלימות אלא למעלה כו'. וכבר כתבתי כ"פ, שכיון שההשגחה העליונה הביאתם למקום פלוני, בודאי ניתנו להם הכחות כפי הנצרך באותו מקום באותו זמן, ובלבד שינצלו יכולת זו במילואה (שאז אפשר יתוסף גם ביכולת. וע'ד המובא בענין תלמוד תורה שלאחר שיגעים ולומדים ככל האפשרי מצד האדם -- לפעמים זה גופא מוסיף ביכולתו וכו'). וכפסק משנתנו אשר אף שאין עליך המלאכה לגמור הנה אין אתה רשאי להפטר ממנה. ובפרט שהזמן קצר, כי הנה זה עומד אחר כתלנו, והמלאכה מרובה. אבל מובן ופשוט, שצריך לגייס (מאָביליזירען) את כל אנ"ש הנמצאים במחנם הט', שלא לבד שכל אחד צריך להשתתף בענין הישיבה, אלא שצריך להוסיף עוד בזה מזמן לזמן, כי הרי דבר שבקדושה הוא הולך וגדול... = (ממכתב ח' אדר תשט"ח .

... מצער מ"ש שלפעמים כשבא הרה"ח רב פעלים כו' . . . לשיעורו, מוצא רק שנים או אחד שומע וכו'. ואף שמובן שבכ"ז צריך לבוא, שהרי המקיים אפילו נפש אחת מישראל ה"ז כאילו קיים עולם מלא, אבל מובן שההפצה היא ע"י שמספר השומעים יתרבה ולא רק באיכות אלא גם בכמות, וק"ל.

ומ"ש שיש קישוים, פלא גדול ששומע לפיתויי היצר שישנם קישוים -- בה בשעה שידוע פס"ד של מעלה, אשר בגלל המס"ג של רבנו הזקן על תורת החסידות, הנה פסקו בבי"ד של מעלה אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהיי יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה (נדפס בס' קיצורים והערות לתניא סוף

עמוד קכ"ב). וכל העומד ליבטל -- כבטל דמי... (ממכתב ב' ניסן תעוי"ז)

. . . ויה"ר שילכו הענינים הלוך וטוב. והרי דרישת השעה היא הפצת המעינות, הפצה דוקא, וכיוז שדורשים זה בודאי שניתנה היכולת והאפשרית, אלא שמטעמים