475

והנה פשוט -- שאין אני אחראי למה שאחר כותב. כן -- לא חל שינוי ביחס שלי אליו. וכמו מלפנים כן גם עתה, תקותי שמתעסק בהווה (ובעתיד) בהפצת עניני חסידות בסביבתו ובעירו ובכל מקום שידו מגעת, ויעשה זה מתוך שמחה וטוב לבב, ובאופן דמוסיף והולך.

ולכתבו על דבר פעולות של איש אחר בעיר וכו' -- די ומספיק עבודה בהפצת המעינות והיהדות בשביל שניהם; ויספיק גם לעוד כמה וכמה, באם היו נמצאים...

תקותי שכיון שנכנסנו לחדש אלול, יתחזק גם הוא בבטחונו בהשם יתברך המשגיח על כל אחד בהשגחה פרטית, שהרי מתחילים לאמר פעמים בכל יום, לדוד

ה' אורי וישעי וגו'. (ממכ' ב" אלול תשכ"א)

במענה למכתבו מד' חוהמ"פ:

מובן וגם פשוט, ולפלא גם הספק בזה, שעליו להתעסק בענין ה... ומכמה טעמים, ולראש ולראשונה, שהדבר הרי מוכרח הוא, והוא כבר נתמחה בענין (למרות הענינים בלתי רצוים אודותם כותב).

ולכללות תוכן מכתבו זה והקודמו, -- לפלא שהטענות שלו מופנות לא ע"פ הכתובת הנכונה, ובאם הי' מפנה אותם בנכון, הרי תומ"י הי" בטל כל יסוד לתלונותיו, ואפרש דברי:

חונן מהשגחה העליונה בכשרונות טובים וגם נעלים ביחד עם מרץ המתאים להוציאם מן הכח אל הפועל. כוונתי -- בשטח ההוראה, בארגון ענינים ובעסקנות צבורית, אלא ששתי נקודות המפריעות לו לנצול ככל הדרוש וככל האפשרי בהן (שמאיזה סיבה שתהי' -- אינו רוצה לשנותן -- ובמילא נראה לו שגם אינו יכול): שיתוף פעולה עם אחרים (ז. א. כשותפים, ששניהם מעונינים אך ורק בטובת הענין, ומוכרחים מפני זה לוותר על כו"כ ענינים, וד"ל). והב', שהמרץ -- כרגיל בטבע כמה בני אדם -- מפריעו במדה ידועה לעשות ענינים בסדר מסודר ומתוכנן. [דא"ג -- שגם לזה מועיל שיתוף פעולה עם אחרים, שהרי השני אין המרץ של הראשון מבלבלו לעריכת תכנית וחשבון בעוד מועד].

למרות שתי נקודות האמורות, הנה הכשרונות שלו והמעלות -- המנויות לפני זה, מכריעוח בהרחבה את שתי נקודות האמורות, אף שאין הן בטלות לגמרי, וכאשר בטח נוכח בהעבר, ז. א. בהס"ה שהי' טוב, ובטוב לא רק בדוחק, אלא הרבה יותר, אף שהיו מגרעות, כנ"ל.

בסיכום האמור: מוכרח וגם טוב, לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות, שימשיך בעניניו ב... וב... וב... בפרט, אלא שישתדל כפי האפשרי -- באם לא לבטל כליל שתי הנקודות הנ"ל עכ"פ למעט בהן...