474

מובן שלא לדרשא קאתינא, אלא להבהיר המצב, שנמיכת רוח יסודה פיתויי ותחבולות יצר הרע, וכשם שלוחם נגדו ופיתותיו כשמדבר ע"ד מצוה דאורייתא כפשוטו, שבודאי מופרך הדבר אצלו, כן ממש בהנוגע לפיתויים אלה.

מובן וגם פשוט, שאין כל הנ"ל אומר, אשר הפעולות בהמוסדות חב"ד ב .. . הם תכלית השלימות, ואין כל מקום לשכלול ושיפור. כי אין פעולות כאלו בעולמנו לאחרי חטא עה"ד. וידוע הציווי שצ"ל לא רק עבודה סתם, אלא עבודת כמאן דבעי למיעבד, שלכן תמיד צריך לחפש המגרעות ולמלאותם ולתקנם, אבל לא ע"י נפילת רוח ונמיכת רוח, יוושע מי שהוא, וגם הענינים אודותם כותב ג"כ לא.

כנראה ממכתבו זה והקודמו -- אוחז גם עתה בשיטה הקיצונית, שאי אפשר לסמוך על מי שהוא מדבר הקטן ביותר עד הדבר החשוב ביותר, ובאם זה אי אפשרי לו בעצמו למלאות, הרי זהו סימן מובהק ביותר -- שאינו ראוי להתעסק. ומופרך למסור אפי' הענינים הטפלים או התלוים בשפת המדינה וכיו"ב לאחרים. ומשיטה האמורה כאן תוצאה מידית, שאין מקום להתייעץ עם מי שהוא, שהרי ממנ"פ אם מסוגל הוא להענין אינו זקוק לעצתו של מי שהוא, ובאם אין השכל שלו מספיק, הרי

= = מה יועילו אחרים. שגם לזה אין כל יסוד, לאחרי דבר משנה בפשטות, אין דן יחידי" -

אלא אחד. והמפורסמות ונראה במוחש על כל צעד ושעל אין צריכות ראי.

ויהי רצוז שיכיר את האמת, שאפשר להיות מציאותו הוא ומציאות אחרים, והאחד משלים את רעהו, ואין זה סיבה לנמיכת רוח של מי שהוא -- באם זקוק הוא לעצה והוראה, ולפעמים גם תיקון שגיאה, ולא לבד שאין בה כל סיבה להזניח העבודה אלא אדרבה ואדרבה.

המחכה לבשו"ט בכל האמור, ואשר סוכ"ס יעמוד על האמור בהנ"ל מתוך שמחה וטוב לבב, ויוסיף אומץ בחלקו היפה שהעמידתו עליו השגחה העליונה, להיות מהנוטלים חלק בראש בהפצת המעינות במדינת .. . ויהי רצון שיהי' כל זה מתוך שמחה וטוב לבב פנימית ואמיתית -- מתוך בריאות הנכונה.

שלום וברכה! במענה למכתבו מכ"ה מנ"א, ושלשת המכתבים שקדמו לו.

לפלא גדול מה שמתרגש ממכתב שקבל, ושרוצה לפרשו כאילו חל שינוי ביחס שלי אליו.