460

לעניני תורה ויהדות. ובכל זאת, כשמדבר אתי, לדוגמא, עד"ז שחבר הוא בטעמפל של הקאָנסערוואַטיווע אינו ניכר בו כלל ואינו יודע כלל, שזה דבר שלא כדבעי למהוי.

והאומנם בדעת כת"ר שי', אשר מה שהביאו השיית ל... הוא רק כדי שיהנה מטובה של ... ולא יהי" עוד -- ח"ו היליית -- תחת ההרפתקאות שעברו עליו במדינתנו מלפנים, ואח"כ האי נוחיות שהי' ב. .. ? ודבר ברור הוא, שכיון שנמצא הוא בעיר אחת עם אחיו שי' והשייית זיכהו שיודע הוא כת"ר שי' מאור התורה בכלל ותורת החסידות בפרט, הרי מחוייב הוא, ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם כ"ק אביו אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ,כשם שיהודי צריך להניח תפילין בכל יום, כן בכל יום צריך להתענין בחינוך ב"ב שיחיו", ובנדון של כת"ר שי' מוטל החוב והזכות קדוש לקרב את לבם ולב כב"ב של אחיו שי' לעניני תורה ומצות בכל האפשרי. ובלי ספק אשר אם יעבוד בזה מדי יום ביומו ובאותיות המתאימות ובנחת, הגה יצליח בזה.

אפשר הדבר, שה,קלוגינקער" יבוא אליו בטענה, כיון שמוכרח הוא לקבל מהנ"ל תמיכה בגשמיות, לא יהיו דבריו נשמעים, אבל אין הדבר כן. כלל וכלל לא.

---- ואי זה אלא מעצת היצר, וזהו חלקם: של כל הת'ח וכל המשפיעים רוחניות, -

שלפעמים קרובות ביותר, מוכרחים הם לקבל השפעה בגשמיות, דוקא מאלו המושפעים מהם. ואדרבה זהו מחסדי השי"ת. ויעויין ברעיא מהימנא הובא באגה"ק סימן כ"ו: אינון חכמים דדמיין לשבתות ויו"ט לית להון אלא מה דמתקנין לי' ביומא דחול וכו'. ויעויין ג"כ בספר המצות להצמח צדק דף קי"ב ע"ב, במ"ש רבינו הזקן ע"ד הנהגת הרב הקדוש ר' מענדל בארער שהי' נוהג שלא הי' אומר דברי תורה כ"א במקום שנותנים לו נדבה, עייש היטב.

בברכת הצלחה בהנ"ל ות'ח מראש אם יודיעני בשו"ט בזה (ממכתב ב' שבט תשייב)

... מובנת הפליאה והתמיי, שאינו מזכיר במכתבו דבר בהנוגע לפעולותיו בנהנוגע להפצת היהדות בכלל והפצת המעינות ביחוד, אשר השנה היא שנת המאתים להסתלקות מורנו הבעש"ט זיל, וידועים דברי אגה"ק שלו, אשר לכשיפוצו מעינותיו חוצה קאתי מר. וכן לא -- מהשתתפותו בפעולות בית ליובאַוויטש, שגם נזה פליאה גדולה לאחרי אשר ההשגחה העליונה זיכתו בהקירוב הגדול ופנימי

מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל. ויהי רצון שיבשר טוב גם בזה. (ממכתב ח"י סיץ תש"כ)