454

נודעתי אשר לאחרי כשבועים תהי' באה"ק ת"ו אסיפה עולמית מב"כ הנוער הישראלי מכמה מדינות (כמדומה לי -- הזמן בדיוק 28/7 ובירושלים ת"ו) ומהנכון שתומ"י יתיעצו ביניהם איך לנצל הזדמנות זו לעניני חב"ד ובנקודה התיכונה -- הפצת המעינות -- וכמדומה זה כ"פ כתבתי, שהזדמנויות כאלו ה"ז השגחה הפרטית להשפיע בכמה מדינות ובכמה ארצות בנקל בהרבה וביותר באין ערוך, שהרי אלו הצריכים בירור -- מקבצים אותם ומביאים אותם למקום ששם נמצא המברר, אלא שצריך לעוררו משינתו ותרדמתו באופן שינצל הזדמנות זו במילואה.

הכתוב לעיל ע"ד שינה ותרדמה -- הוא בקשר לזה שלפני זמן מה היתה אסיפה עולמית מחוקרי תנ"ך וכן דאנשי מדע, שפשוט שכ'"א מהם הי' מעונין לדעת עיד שיטת חב"ד ועכ"פ לקבל איזה מהספרים שלה. וכנראה ש... לא עשו שום דבר ובאפס הכי מוחלטי -- לנצל הזדמנות האמורה. חיפשתי כמה אופני לימוד זכות על ההעדר המוחלט של פעולות בכגון דא (שאין צריך כל התבוננות להכיר באפשריות הגנוזות בה) ומצאתי רק לימוד זכות אחד, אַז עס איז קיינעם ניט איינגעפאַלען טראַכטן וועגן דעם. והלימוד זכות ע"ז גופא מובן מקצה השני: ידוע הביאור מכ"ק אדמו"ר מוהר"ש איך זה שפחה ואמה יכולה לבוא לסברות תנאים אמוראים ראשונים

= ואחרונים סברות עמוקות ביותר, שלכאורה הם שלא בערכה כלל וכלל אלא שעניז

שנוגע באמת הרי שפחה ועבד כנעני יכולים להגיע בשכלם הכי מועט לעומק השכל של הנ"ל. ומכלל הן -- אתה שומע לאו, כבכל עניני תורה... (ממכתב כ"ה תמוז תשח"י)

... מהנ"ל מובן בנוגע לסיום מכתבו ,שמחשבות הראשונות והאחרונות מתמזגות לאנחה אחת וכו". ומודגש המענה בפתגם הידוע של כ"ק רבותינו נשיאינו, טובה פעולה אחת מאלף אנחות, ופשוט שטובות הרבה פעולות מאנחה אחת. ואנ"ש מוכנים לפעולות האמורות, אלא שזהו בבחי' שינה אצלם. וכמבואר ענין שינה בתורה החסידות -- שאדם הישן הרי הוא שלם בכל הכחות, ואברים שלו, ורק שחסרה הפעולה בפועל. ואשרי חלקו של זה שיבוא ויעוררם משינתם ותרדמתם, ותוכן ההתעוררות וענינה מבואר בלשון הרמב"ם הידוע, המובא כ"פ בתורת החסידות: עורו ישנים משינתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם ותזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, כו' עיי"ש (הלכות תשובה פרק ג' הלכה ד') -- כי כל אחד המשתמט מסוגי עבודה האמורים; גם אם משלה א"ע שהוא מפני שעסוק בענינים חשובים וכו', ואין לו פנאי ואין לו יכולת וכו' הסיבה האמיתית היא כנ"ל -- ששוכח את האמת, דברי המשנה, אני נבראתי לשמש את קוני, ופסק הדין דמצוה שאי אפשר לעשותה ע'י אחרים, עשיית מצוה עדיף, ומבטלין ת'"ת אפילו באופן הכי נעלה, (עיין מו"ק ט' עב תוס' ד"ה כאן). ולא עוד אלא ששכחת האמת הוא לא מפני שבטבעו להוט אחרי המושכלות כטבע שכלי, אלא בלשון הרמב"ם, מפני הבלי הזמן.