405

שיחה יב

ימי הקיץ

ב"ה, מוצאי שבת קודש חמשה עשר באב, ה'תשליז

ברוקלין, נ. י. אל התלמידים שיחיו והתלמידות שתחיינה לקראת סיום עונת הקייטנה שלום וברכה:

בנועם קבלתי הדו"ח על דבר התקדמותכם בקייטנה במחנה-קיץ ושעומדים אתם לסיים עונה זו בהצלחה. ויהי רצוז שתהי' לכם הבראה טובה בגוף ובנפש גם יחד.

תקותי שבודאי יודעים אתם שאצל יהודים העיקר היא הנשמה, שעליי לנהל את הגוף בחיי היום-יום שיהיו מתאימים לרצון הבורא יתברך, על פי התורה, תורתחיים, כלומר הוראה בחיים, ומצותי' עליהן נאמר וחי בהם -- חיים וראויים לשמם.

וכיון שהנשמה היא המחי' את הגוף, מובן שבריאות וחיזוק הגוף תלויים בבריאות וחיזוק הנשמה. ולכן כשיש זמנים בשנה, ובפרט בעונת הקיץ, שבהם מוסיפים בבריאות הגוף, מכל שכן שצריך להוסיף ועוד יותר בחיזוק בריאות הנשמה.

ובודאי למותר להסביר לכם שבריאות הנשמה קשורה בלימוד התורה ובקיום מצותיי שהרי ,,הם חיינו ואורך ימינו". וכמו שהאוכל הגשמי מבריא את הגוף הגשמי, כן התורה ומצותי' הם המזינים ומפרנסים את הנשמה שתהי' בריאה וחזקה. והרי בריאות וחיים כפשוטם צריכים להיות תמידיים, בכל יום ובכל עת ובכל שעה, שמזה מובן שההנהגה על פי התורה צריכה להיות גם כן באופן כך.

ועוד נקודה, שגם היא עקרית, שכמו שהזמן שמבלים במחנה-קיץ אינו עניז רק לעצמו, אלא -- בכדי שההבראה תהי' נמשכת בכל השנה כולה, כן ההוספה בבריאות הנשמה משך זמן זה צריכה להיות במידה שתוסיף חיזוק להנשמה בכל ימות השנה.

והוראה מיוחדת בהאמור, שברוב המדינות והמקומות סיום מחנה-קיץ בא בסמיכות לחודש אלול, חודש ההכנה לקבלת כתיבה וחתימה טובה, על ידי חשבון הנפש מהשנה שעברה והחלטות טובות על מנת לקיימן להבא. מכאן, שימי הקיץ