382

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

וע"פ תורת הבעש"ט המפורסמת, אשר ,,כל דבר ודבר אשר האדם רואה או שומע הוא הוראת הנהגה בעבודת השם",

ובמיוחד בענין זה אשר חג הסיום האמור יתקיים ביום סיום וחותם ירחא תליתאי בו יהיב אוריין תליתאי לעם תליתאי,

והוא גם א' דרייח תמוז חודש הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"יר, אשר בודאי ידועה לכם פרשת המאסר והגאולה והוראתה ונקודתה הפנימית -- התעוררות אמיתית להוספה בכל עניני יהדות, בעוז ובמרץ ובחיות, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע להפצת התורה ומצותי', במעשה בפועל ובדברים היוצאים מן הלב אשר פועלים פעולתם, ובפרט כשמלווים דוגמא חי' ומזהירה, אשר מקורה באותיות החקיקה שבנפש, חוקת התורה.

והרי זהו גם כן מענינה של שנה זו, שנת הקהל, הקהל האנשים והנשים והטף ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת.

יהי רצון אשר ימלאו שליחותם להיות נרות להאיר -- את עצמם ואת הסביבה

> -ואת-העולם כולו-בנר-מצוה-ותורה: אור-ומאור שבתורה-זוהי-פנימיות-התורח:- -->

וע"י הפצת המעינות חוצה קאתי מר, מלכא משיחא, ועד בואו ולאחרי בואו

יקויים בכאו"א מהם ובנו כולנו וכל אחב"י, שליט'א -- השם אלקים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה.

בברכת הצלחה בכהנ"ל

הערות

  1. 1. תורת הבעש"ט: היום יום ע' נב. כתר ש"ט (הוצאת קה"ת) בהוספות סי" קכז.
  2. 2. ירחא . . תליתאי: שבת פח, א.
  3. 3. פרשת המאסר: ראה רשימת המאסר לכ"ק מו"ח אדמו"ר ובכ"מ.
  4. 4. באותיות החקיקה שבנפש: ראה לקו"ת ר"פ בחוקותי ועוד. ד"ה אם בחוקותי תר"ל. לקוטי לוי יצחק לזח"ג ר"פ בחוקותי.
  5. 5. החקיקה . . החורה: שאז לא יתבייש מפני בנ"א המלעיגים (ראה טושו"ע חאו"ח רס"א) כולל אוה"ע (רש"י ר"פ חוקת מתנחומא שם).
  6. 6. חוקת התורה: ראה ל"ת ושער הליקוטים להאריז"ל ר"פ זו.
  7. 7. הקהל . . הזאת: וילך לא, יב.
  8. 8. להאיר . . כולו: וראה או"ת להה"מ ס"פ עקב.
  9. 9. בנר . . אור: משלי ו, כג. וראה אוה"ת עה"פ. וש"נ.
  10. 10. ומאור . . פנימיות התורה: המשך תער"ב ח"ג ע' א'שכב.
  11. 11. המעינות . . משיחא: אגרת הבעש"ט (כתר ש"ט ב, א).
  12. 12. השם . . ונושעה: תהלים פ5, כ. וראה מכתב כללי די"א ניסן שנה זו* בסופו ובהערות שם.
  13. 13. *) נדפס בלקו"ש חכ"ב ע' 248 ואילך. המו"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.