356

במה שהעיר כת"ר בחגיגה (ט, א) במש"כ מאי בינייהו חיגר ונתפשט, ולא נקט המאי בינייהו שבנוגע לפסח (פסחים צג, א) ובפרט שבאותה סוגיא עצמה בחגיגה -- משוה ומחלק בין זה לפסח,

ואמרתי בהשקפה ראשונה דלכאורה הביאור דבפסח החילוק בזמן בין פסז ראשון לשני הוא חודש ימים ואי אפשר שלא יהי' קטן שלא הגדיל בינתיים (ואולי רגיל ג'כ גר שנתגייר), משא"כ בתשלומין דחג שזהו מיום ליום -- ואינו רגיל (כ"כ מבין אותם הנמצאים בירושלים -- קטן שיגדיל ויביא שתי שערות וכו' ועאכו"כ) גר שנתגייר (שצריך בי"ד וכו') בינתיים,

ומה לעכו"ם בירושלים ובפרט ברגלים. (ומילתא דלא שכיחא ביותר -- שידחה העכו"ם גיורו מעיו"ט -- לחוה"מ!) ולכן נקט המאי בינייהו דחיגר ונתפשט.

שוב התבוננתי דיש לבאר בפשטות -- דבחגיגה נקט חיגר שנתפשט, כי חידושא (חיגר -- שזהו דין מיוחד בעליה לרגל) עדיפא לי

ועוי"ל דחידוש נוסף קמ"ל - לשלול קס"ד דחיגר לכל הדעות חייב בתשלומיה. =

= כי זהו ארי" הוא דרביע עלי, עירובין עח, ב. ולא שלילת חיוב בדבר כקטן וכגר,

. . . במענה למכתבו מט"ל לעומר, בו שואל:

א) המבואר באגה"ק לרבנו הזקן סי' יט' בפירוש מרז"ל חכם עדיף מנביא שנבואה הוא ענין ראי' כמשל ראיית עין בשר גשמי ממש, משא"כ במדובר בענין מעלת החכמה, שהוא עניז של השגה -- האם משה רבנו חוץ ממה שהי' רואה בנבואה הי' משיג גם מדריגות אלו שהשיג האריזיל וכו' --

כן הדבר..

ואף שלכאורה יש מקום לאמר גם אחרת, ובמכש'כ מנגלה דתורה, ע"ד המסופר מרז"ל (מנחות כט', ב) -- בכל זה האמת הוא שהשיג מדריגות האמורות. וכמ"ש בספרי קבלה ומבואר בתורת החסידות, שמדריגת משה רבנו היתה מדריגת החכמה דאצילות, זוא. שהשיג בדרגא נעלית ביותר מצד ענין החכמה. ויש מקום לעיון בהנוגע למשיח וראה רמב"ם הל' תשובה פרק ט' הלכה ב'. תנחומא תולדות כ יליש לישעי' נב, יג. ואכ"מי.

6-2