353

וגם לפמ"ש בסעיף ל"ו דמנהג נכון שלא תהא טלית הכהן חוצצת בין ידו להעם, פשיטא שאינו דומה טלית משולשת לחציצת חוטי הציצית ורצועת התפילין, ויעוין שו"ע המחבר סתרנ"א ס"ז ברמ"א. ג) המדרש הובא בסעיף כ' דשכינה מציץ מבין חרכי אצבעותיהם, וא'כ אין כאן הפסק בין השכינה והעם, וגם לגבי הכהנים אין חציצה דהציצית ותפילין בטלים לגבי' כמוש"כ בסל"ו לענין הטלית, וצע"ק מסתרנ"א הנ"ל.

ויש עוד אופן בנדו"ד, ע"פ מש"כ בסעיף כי דבין תיבה לתיבה רשאי לקרב האצבעות, ובודאי במשך זמן אמירת התיבה יוכל להחזיק אצבעותיו מחולקות בדבעי.

וצ"ע איזה משני האופנים עדיף, אם לקשר אצבעותיו בציצית, אף שעי"ז יהי' משונה מחבריו הכהנים, ואף דכנ"ל אינו גורם להסתכלות דהיסח הדעת גם אם לא היו משלשלים טליתם, דכ"ז הרי גם בראי' בעלמא נוהגין ליזהר וכנ"ל. או דקודם אמירת כל תיבה יחלק אצבעותיו, אף דעי"ז יש לחוש לטירוף, וגם שתיבות ,וה"ה שאר אצבעות" שבסעיף כי הם בחצע"ג, ובשארית יודא, הובא בשער הכולל פ"ט ס"יב, כתב שכל' ספק שבשו"ע העמידו בחצע"ג.

עוד שאל השואל: אדה"ז סעיף ל"ו כתב שמנהג הנכון שיהיו ידי הכהנים חוץ לטליתם, אבל בפולין אין נוהגין כן, ואיך יתנהג.

כן במג"א ס"ק יט כתב בשם הזוהר לחלק כל האצבעות זמ"ז וסיים שאין נוהגין כן, ואדה"ז לא הביאו כלל, ובס' מנחת יו"ט על קצשו"ע הביא ג'כ מהזהר, ובשם ס' היכל הברכה שלא יגע אצבע בחבירו, ובאם לאו נקרא עבריין, ואיך יתנהג.

ובודאי יש בשני הפרטים מנהג קבוע ובא במסורה אצל הכהנים מאנ"ש, ופוק חזי.

ומש"כ השואל דעשית ה' אוירים הוא לקיים משגיח מן החלונות, כנראה הוא פליטת הקולמוס כי הוא ע"ש מציץ מן החרכים, וכמוש"כ אדה"ז בסעיף כ' וכן הוא

בטור וכו' -- ויעיין תנחומא, פ' נשא בפיי עץ יוסף, ובערוך השלם מע' חלון מה שציין, ודלא כהר"ש בובער דמקיים גירסא המהופכת --

וחלוק דחלונות וחרכים יעוין בלקו"ת ד"ה להבין ענין יו"ט שני של גליות וש"נ, ועיג"כ הוספות לביאוה"ז ס"פ בחוקותי.

מדפוסים שונים של שו"ע המחבר, יש לברר מי הוא בעל פיי מלות הזרות שבשו"ע. יש לראות בס' קצות השלחן --- לנאה מירושלים -- אם העיר ע"ד הנ"ל, ולא יכולתי להשיגו פה. ש לחפש בשו"ת הספרדים, אם מזכירים ע"ד הסרת רצועות התפילין בשעת ניכ, פה השגתי רק כנה"ג ושירי כנה"ג. (ממכתב -- לפני שנת ת"ש) י