319
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
חג השבועות
נעם לי לקבל מכתבו ממוצאי יו"ט חג השבועות זמן מתן תורתנו, בו כותב אודות הסדרים בימי החג.
ויהי רצון שיקחו מההתעוררות -- לכל השנה כולה, שנוסף שבכלל כל עניני הימים טובים הם על מנת לקחת מהתעוררות שלהם על כל השנה, נוספת נקודה בהנוגע לזמן מתן תורתנו -- שבכל יום ויום צריכים להיות חדשים, [אף שלפעמים מובא מאמר רז"ל כחדשים -- בכ"ף הדמיון - עיין רש"י דברים כ"ו, טז': בכל יום יהיו בעיניך חדשים].
וייל שתלוי במצב עבודת האדם לקונו, שלפעמים הוא בעליי ולפעמים וכו' שגם אז לכה"פ צ"ל כחדשים, אבל התכלית המקווה והרצון, חדשים ממש, וק"ל.
והרי נתקבל מכתבו ונכתב המענה בימי תשלומין דזמן מתן תורתנו, שגם בזמן הזה ובגלות -- נקבע ונחקק הדבר בענין של פועל, כדברי רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) שלא לומר תחנון עד יב' בחדש סיון והוא בכלל.
בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצוז מהשי"ת, שכשם שהביא הבקשה כן יבשר טוב בזה וכן מפעולותיו בקדש הפצת תורת קדש ומצותי"
בכל מקום שידו מגעת. (ממכחב יו"ד סיון תשכ"א)
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ז'תרסג לקו"ש חכ"ג ע' 319
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.