306

506 לקוטי התורה ישנו חיוב על כל אחד ואחד למחות ולהוקיע את המעשים הבלתירצויים שנעשו בעבר, וכמודגש בהוראה הנלמדת מדברי הגמרא אודות חורבן ביהמ"ק הראשון (שהתחלתו בשבעה ץשר בתמוז) -- ,שלא הוכיחו זה את זה", ומוסיף -- באופן ד,כבשו פניהם בקרקע", שבזה מודגש עוד יותר צורך למחות בכל התוקף, כך שהכל יראו שזוהי מחאה אמיתית, מחאה שנעשית עם כח הרצון והתענוג שלו -- מכיון שמדובר אודות קיום מצות עשה מן התורה!

וכל זה בנוגע למעשים שנעשו בעבר, ועאכו"כ -- למנוע את הישנותם של מעשים כיו"ב, ובלשון הידוע'": לא תקום פעמיים צרה! -- מספיק מה שכבר אירע פעמיים!. . . ומכאז ולהבא -- לא יהיו בגבול ישראל [אפילו בין אלו ש,בשם ישראל יכונה"*, באופן של כינוי בלבד] מעשים כאלו, רחמנא ליצלן, או אפילו דוגמתם בלבד.

ט. וזוהי גם סיבת ההכרח לדבר ענשיו ברבים אודות ענין זה, אף שנמצאים ב,עת רצון", שאז יש להשתדל לדבר רק בטובתן של ישראל -- מכיון שע'יפ התורה ישנו הציווי ד,הוכח

תוכיח", ובפרט בנדו"ד, שישנו ציווי ע"פ שו"ע למחות ברבים (כנ"ל), הן המחאה על עצם המעשה ד,ידיכם דמים מלאו", והן המחאה על זה ש,כבשו פניהם בקרקע" -- הן אלו שהי' בידם למחות ולא מיחו בעבר, והן אלו שיש בידם למחות עתה ואינם מוחים.

ואלו שאינם מוחים -- אין הפירוש בזה שאינם מקיימים את דברי פלוני או דברי פלוני, אלא הפירוש הוא -- שאינם מקיימים את פס"ד השו"ע, אשר בודאי יודעים גם הם אודות פס"ד השו"ע, אלא כפי הנראה קיבלו הם ידיעות בלתי נכונות, או שלא מאפשרים להם להביע

= את דְעתם, ע"י איומים והפחדות, וכיו"ב!

וע'יפ האמור -- מוכרחני למחות ברבים על ענין זה, ובפרט שישנם כאלו שביחס אליהם תעזור מחאה זו!

וההכרח בנוגע למחאתי, פעם ועוד הפעם, גדול עוד יותר -- לאור העובדה שישנם כאלו שמעיזים לומר ברבים דברי שקר, למרות שמדובר אודות מילתא דעבידא לגלויי שבזה ,לא משקרי אינשי"?" -- סתם אינשי!

ובנוגע לעניננו:

מעשה שאירע עם יהודי שגר בירושלים עיר הקודש (בן למשפחה ירושלמית מכמה דורות), עם פיאות וזקן ארוך, המתקרא בשם ,רב" -- שהכריז ברבים שדיבר אתי בשיחה טלפונית, ואמרתי לו כך וכך!...

גלוי וידוע לכל שכבר כו"כ שנים שאינני מדבר בטלפון אפילו בתוך העיר, ובפרט מחוץ לעיר, ועאכו"כ -- מעבר לים. ויהודי הנ"ל יודע זאת -- שהרי לפני כמה שנים ניסה להתקשר אתי