305
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שצריכים לעשות עם אלו שצריכים להחזירם למוטב, עד למעמד ומצב ד,שב ורפא לו" -- אומרת הגמרא שהנהגה זו גרמה לחורבנה של ירושלים!
ח. והנה, בנוגע לאופן ההוכחה - כותב אדמו"ר הזקן בשו"עיי שלכתחילה צריך להוכיחו ,בינו לבין עצמו . . בנחת ובלשון רכה כו"", אבל ,אם לא חזר בו, צריך להוכיחו ברבים", ,מכלימין אותו ברבים כן'"?3.
ובנידון דידן: אפילו אם היתה כאן הוכחה בינו לבין עצמו, הרי מכיון שהוכחה זו לא פעלה מאומה, והראי' -- שלאחרי הפעולה הראשונה היתה פעולה נוספת, ויתירה מזה -- באופן גרוע יותר, ובשני המקרים הודיעו מבצעי הפעולה שזוהי רק התחלה, והם מתכוננים להמשיך בדרכם, מכיון שאינם מסתפקים בדם יהודי ששפכו עד עתה!.. . כלומר, לא זו בלבד ש,לא חזר בו", אלא אדרבה: הוא מתכונן להמשיך בדרכיו, ,אכלתי ואוכל עוד" -- הרי בודאי שישנו חיוב ,להוכיחו ברבים"!
ונוסף לזה: בשו"ע שם מבואר שכל זה אמור בנוגע לעבירה שבסתר, ,אבל אם עבר עבירה בגלוי, יוכיחנו מיד, שלא יתחלל שם שמים".
ובנידון דידן: מעשים הנ"ל נעשו ברבים, ואפילו אם לא היו עשרה מישראל בשעת מעשה - הרי ע"פ השמועה מפי עדים כשרים ונאמנים, ידוע שעושי המעשה התפארו ברבים, במקום ציבורי -- במקוה, שהם אלו שעשו מעשה זה,
[ענין זה הוא ע"ד ובדוגמת ,טובל ושרץ בידו"י"!. .. ויתירה מזו: לא רק ענין הקשור עם איסור לאו (,שרץ"), אלא ענין חמור ביותר* -- ,ידיכם דמים מלאו"!. . . רחמנא ליצלן],
ואח"כ התפארו בזה בעת אסיפה
-ציבורית, במעמד כו"כ מישראל, ובנוכחותם של אלו שיש בידם למחות!...
כלומר: לא זו בלבד שאינם מתחרטים על זה ואינם מתביישים בזה, אלא אדרבה: הם מתפארים בזה, ומכריזים ברבים שימשיכו להתנהג כן גם בעתיד!
ומכיוז שכן -- הרי בודאי שישנו חיוב עפ תורה להוכיחם ברבים תיכף ומיד, כדי שלא יתחלל שם שמים רגע נוסף!!
ובפרט שאלו שיש בידם למחות יודעים מי הם אלו שעשו זאת בפועל -- ,ידיכם דמים מלאו", מי הם אלו שעודדו אותם לעשות זאת, וכיו"ב! -- כאמור לעיל שכל פרטי הדברים ידועים ומפורסמים, שהרי הם עצמם התפארו ברבים על מעשיהם!
ונוסף לזה: בנוגע לחיוב המחאה -- לא נוגע אם יודעים את שמותיהם אם לאו, מכיון שמדובר אודות עצם המחאה על ההנהגה באופן ד,ידיכם דמים מלאו" (ובפרט שאלו שהיו מעורבים בפרשה -- בודאי ידעו שאליהם מכוונים הדברים)!
ומובן, שכל זה אינו בבחינת ,אין צועקין על העבר" -- מכיון שמדובר אודות ענין שגם מכאן ולהבא, והרי ע"פ
הערות
- 0. לשון הכתוב -- ישעי ו, י.
- 5. או"ח סקנ"ו ס"ח. וראה גם הל' אונאה וגניבת דעת ס"ל.
- 2. הל' אונאה שם.
- 4. ג' פינחס, י"ז תמוז תשמ"ג
- 3. ראה תענית טז, א. רמב"ם הלי תשובה פ"ב ה"ג.
- 4. מהשלשה שרק עליהם (מכל תרי"ג) יהרג ואל יעבור (סנהדרין עד, א. רמב'ים הל' יסוה"ת פ"ה ה"ב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.